", בא להוציא שלא תאמר שנאמרה הנבואה על זמן של עתה ששטף פרעה את עזה שהוא רק חלק קטן מפלשתים, רק שנאמרה על היום הבא בעתיד, שאז ישדד את כולם, ומבאר הטעם שישדדם שהוא כדי "
", מפני שהם היו עוזרים לצור ולצידון ורצה נבוכדנצר שלא יהיה להם עוזרים, זאת שנית היה זה ענין השגחיי מאת ה', "
פסוק ה
• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
באה קרחה על עזה", עזה שכבר נחרבה מפרעה וניתקו שערותיה באה לה עתה קרחה לקרוח יתר שערותיה שנשארו וכן "
נדמתה אשקלון שארית עמקם" אשקלון שכבר נשדדה, עתה נדמה ונכרת בם העמק שנשאר ולא נחרב אז, "
עד מתי תתגודדי", היא מליצה הלציית, במה שתפס מליצת קרחה, והיה דרכם לקרוח ולהתגודד על המת, כמ"ש לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, אמר הקרחה כבר באה, ואת תתגודדי ג"כ, עד מתי? :
ביאור המילות
"
נדמתה". נכרתה ונמשך לשתים (נדמה) שארית עמקם:
פסוק ו
• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הוי חרב לה' עד אנה לא תשקטי", אחר שחרב ה' באה עליהם שתי פעמים קורא מתי תשקט החרב, או "
האספי אל תערך", שהוא מליצה שישוב המחריב לארצו ולא ירעיש עוד ממלכות, או על כל פנים "
הרגעי ודמי", גם שאת חוץ לתערך הרגעי מעט ודומי, ולא תהרגי בתמידות:
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
איך", משיב "
איך תשקטי" שזה א"א משני פנים,
- א) "ה' צוה לה" כי הוא שליח מה' להחריב ממלכות,
- ב) סבה טבעיית, מפני "שאל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה", מפני שהיה לו מלחמה עם צור וצידון היושבים בים, ופלשתים היו יושבים בחוף הים והיו עוזרים לצור, והוא יעד חרבו להכרית יושבי הים העוזרים לצור:
