פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֠אַתָּ֠ה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מוֹשִֽׁעֲךָ֙ מֵרָח֔וֹק וְאֶֽת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲק֛וֹב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ואת לא תדחל עבדי יעקב ולא תתבר ישראל ארי הא אנא פריק ליך מרחיק וית בנך מארע גלותהון ויתובון דבית יעקב וישקטון וישרון לרוחצן ולית דמניד:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתה אל תירא" - צדיקים שבתוך מצרים שגלו שם על כרחם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואתה אל תירא עבדי יעקב" אחר שאמר שמצרים תשכון כימי קדם וזה היה כשמלך כורש, אומר שגם יעקב לא יירא "ואל תחת ישראל" הגדולים "כי הנני מושיעך" וכו', וכבר התבארו פסוקים אלה למעלה סי' למ"ד:

ביאור המילות

"אל תירא וכו'". פסוק זה כפול למעלה (ל' י') ושם התבאר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושב יעקב" - יהיה בשובה ונחת והשקט ושאנן ואין מי מחריד אותו

"מרחוק" - מארץ מרחק שגליתם שמה

"ואתה אל תירא וגו'" - בא לנחם בני הגולה לבבל לבל יתייאשו מן הגאולה בראותם שמצרים גלו למקום קרוב וחזרו מהר והם גלו למרחוק ועדיין לא שבו ובעבור זה יחשבו פן ישתקעו שמה לכן אמר ואתה אל תירא וגו'

מצודת ציון

"תחת" - ענין פחד ושבר כמו ואל תחת מפניהם (לעיל א)

"ושב" - ענין השקט ומנוחה כמו בשובה ונחת (ישעיהו ל)

"ושאנן" - ענין שלוה כמו שאנן מואב (לקמן מח) וכפל במ"ש לרוב השלוה וההשקט