פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִרְוֵיתִי נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וְכָל נֶפֶשׁ דָּאֲבָה מִלֵּאתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֥י הִרְוֵ֖יתִי נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וְכׇל־נֶ֥פֶשׁ דָּאֲבָ֖ה מִלֵּֽאתִי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי הרויתי נפש עיפה" מי שהיה עיף מרוב עבודה, "ונפש דאבה" מאשר חסר לו צרכיו, "מלאתי" כל צרכיו, ולכן לא יצטרכו אז לחמוס ולגזול וידורו במכון הצדק:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי הרויתי" - כי אז אשביע נפש העיפה וצמאה למים וכל נפש עצבה אמלא טובה

מצודת ציון

"הרויתי" - ענין שביעה

"עיפה" - ר"ל צמאה כי העיף צמא למים

"דאבה" - ענין עצבון