פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השיבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁמ֣וֹעַ שָׁמַ֗עְתִּי אֶפְרַ֙יִם֙ מִתְנוֹדֵ֔ד יִסַּרְתַּ֙נִי֙ וָֽאִוָּסֵ֔ר כְּעֵ֖גֶל לֹ֣א לֻמָּ֑ד הֲשִׁבֵ֣נִי וְאָשׁ֔וּבָה כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתנודד" - (קומפליינ"ט בלע"ז) לשון מי ינוד לך (לעיל יט)

"יסרתני" - ביסורין אתה הקב"ה

"כעגל לא לומד" - (פושאגויילוני"ץ בלע"ז) לשון מלמד הבקר (שופטים ד) הייתי בתחלה לכך חטאתי לך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמוע שמעתי אפרים מתנודד", אפרים יתאונן ויתוכח עם ה', "יסרתני" וכו', ר"ל כי יש שני דרכים להשיב את העם בתשובה,

  • א) ע"י יסורים שאז ישובו מיראה,
  • ב) ע"י שיגלה להם אלהותו בנסים ונפלאותיו עד שיכירו השגחתו ועי"ז ישובו אל ה' מאהבה, והנה ה' רצה להשיב את אפרים ע"י יסורים שהביא עליו, והוא מתאונן ע"ז שזה לא הועיל, כי "יסרתני ואוסר" במה שהבאת עלי יסורים לא פעלת מאומה רק ואוסר שנתיסרתי ביסורים. אבל לא הועלת שאשוב עי"כ בתשובה, כי אני דומה "כעגל לא לומד", שהשור המלומד לחרישה כשיטה מן התלם ויכהו ישוב אל תלם המחרישה, אבל העגל שאינו מלומד כשיכהו יעות דרכו עוד יותר, וכן ע"י היסורים סרתי עוד יותר מן הדרך, ולכן אני מבקש "השיבני ואשובה" ע"י מה שתראני "כי אתה ה' אלהי" ע"י שתראה לי השגחתך המיוחדת ואלהותך, עד שאשוב בתשובה מאהבה ומדעת אלהים:


ביאור המילות

"מתנודד". נד בראשו על עצמו (מן מנוד ראש בלאומים) וההתפעל מורה עשית הפעולה בעצמו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אתה ה' אלהי" - אם כן מהראוי לשוב אליך

"השיבני" - אתה תעורר לבי לשוב אליך וכן אעשה ואשוב אליך

"שמוע שמעתי" - הוא מאמר המקום שמעתי אשר מלכות עשרת השבטים הנקראים ע"ש אפרים הנה הוא מתנודד בראש כדרך המצטער ומקונן ואומר הנה יסרתני ביסורין לגלות אזני למוסר והנה קבלתי המוסר כעגל הזה אשר לא הורגל למשוך בעול וכאשר ירגילהו יחזור וימשך כן אני כמוהו

מצודת ציון

"מתנודד" - מלשון הנדה והנעה

"לומד" - ענין ההרגל כמו פרא למד מדבר (לעיל ב)