מ"ג ירמיהו לא יב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֣ז תִּשְׂמַ֤ח בְּתוּלָה֙ בְּמָח֔וֹל וּבַחֻרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְהָפַכְתִּ֨י אֶבְלָ֤ם לְשָׂשׂוֹן֙ וְנִ֣חַמְתִּ֔ים וְשִׂמַּחְתִּ֖ים מִיגוֹנָֽם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ושמחתים מיגונם" - ר"ל ערך השמחה יהיה יותר מערך היגון שהיה להם מאז

"ובחורים וזקנים יחדיו" - לרוב השמחה יהיו הזקנים נמשכים אחר הבחורים לעשות כמעשיהם לשמוח במחול

"והפכתי" - האבל שהיה להם מאז אהפוך לששון ובזה יהיו מנוחמים על האבל שמאז 

מצודת ציון

"במחול" - ריקוד של שמחה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אז, ובחורים וזקנים" ישמחו "יחדו" בשוה לא כמו בבנין בית שני שהזקנים בכו בכי גדול כי נזכרו בכבוד הבית הראשון, "והפכתי אבלם" החיצוני "לששון" שגדר הששון הם הסימנים שנעשו להוראת השמחה כמו לבישת בגדי יו"ט ודומיה וזה הפך האבל החיצוני שילבוש בגדי אבל, וגם "ונחמתים" על הצרות שסבלו בעבר, "ושמחתים" שמחת הלב "מיגונם" שהיה להם בעבר, שכל שיזכרו היגון העבר תגדל השמחה עתה: (יג) "ורויתי נפש הכהנים דשן", שהכהנים העוסקים בעבודה תרוה נפשם הרוחנית מדשן השפעת הקרבנות, ועי"כ "עמי את טובי ישבעו" שיהיה להם כל טוב לשובע:

ביאור המילות

"אבלם לששון". ושמחתים מיגונם. ההבדל בין ששון לשמחה. השמחה היא בלב, והששון הם הסימנים החיצונים שיעשו להראות השמחה כמו לבישת בגדי יו"ט ודומיהם, וכן האבל הם הסימנים החיצונים שיעשו להראות האבל, והיגון הוא בלב, וע"כ מגביל אבל נגד ששון, ושמחה נגד יגון, ועמ"ש (ישעיה ס"ס ל"ה):