פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֹמְרִים אָמוֹר לִמְנַאֲצַי דִּבֶּר יְהוָה שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם וְכֹל הֹלֵךְ בִּשְׁרִרוּת לִבּוֹ אָמְרוּ לֹא תָבוֹא עֲלֵיכֶם רָעָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֹמְרִ֤ים אָמוֹר֙ לִֽמְנַאֲצַ֔י דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה שָׁל֖וֹם יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְ֠כֹ֠ל הֹלֵ֞ךְ בִּשְׁרִר֤וּת לִבּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־תָב֥וֹא עֲלֵיכֶ֖ם רָעָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל הולך בשרירות לבו וגו'" - ולכל הולך בשרירות לבו וגו'

רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אומרים אמור" - המקור הוא ברוב קודם הפעל, וכאשר יבא אחרי הפעל הוא לחזק הפעולה. כמו "ויברך בָּרוֹךְ אתכם" (יהושע כד, י). והדומים לו.

"וכל הולך בשרירות לבו" - כמו 'ולכל הולך'. ולמ"ד 'למנאצי' שזכר, עומדת במקום שנים.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אומרים אמור למנאצי", מראה שקרותם איך הסיתו לכל אחד בפנים אחרות ואיך הם סותרים א"ע, שאם דברו עם אלה שהאמינו בנבואה שה' ינבא את האדם רק שהם מנאצים ומבזים את ה' ואין שומעים לתוכחתו, להם היו אומרים, "דבר ה' שלום יהיה לכם", אמרו להם שה' דבר שיהיה להם שלום, אבל "לכל הולך בשרירות לבו אמרו", אם דברו את המכחישים בנבואה ואין מאמינים בה לפי שרירות לבם במינות, היו אומרים להם "לא תבא עליכם רעה כי מי עמד בסוד ה'", היו אומרים שמה שנבאו הנביאים בשם ה' שתבא רעה הוא שקר כי א"א שה' ידבר עם האדם ושהאדם יעמוד בסוד ה':


ביאור המילות

"למנאצי, וכל הולך בשרירות לבו". למ"ד למנאצי נמשך גם על מלת וכל. ולכל הולך אמרו. המנאץ בלתי פוקר בלב רק בלתי מחשיב דבר ה'. וההולך בשרירות לב מלא כפירה והכחשה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכל הולך" - ולכל ההולך בשרירות לבו אמרו וגו'

"אומרים אמור" - רגילים הם לומר להרשעים המנאצים אותי ה' דבר שלום יהיה לכם

מצודת ציון

"למנאצי" - ענין בזיון כמו כי נאצו האנשים את מנחת ה' (שמואל א ב)

"וכל" - כמו ולכל

"בשרירות" - ענין ראיה ר"ל מה שהלב רואה וחומד