פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבִנְבִאֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם רָאִיתִי שַׁעֲרוּרָה נָאוֹף וְהָלֹךְ בַּשֶּׁקֶר וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים לְבִלְתִּי שָׁבוּ אִישׁ מֵרָעָתוֹ הָיוּ לִי כֻלָּם כִּסְדֹם וְיֹשְׁבֶיהָ כַּעֲמֹרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבִנְבִאֵ֨י יְרֽוּשָׁלַ֜‍ִם רָאִ֣יתִי שַׁעֲרוּרָ֗ה נָא֞וֹף וְהָלֹ֤ךְ בַּשֶּׁ֙קֶר֙ וְחִזְּקוּ֙ יְדֵ֣י מְרֵעִ֔ים לְבִ֨לְתִּי־שָׁ֔בוּ אִ֖ישׁ מֵרָעָת֑וֹ הָיוּ־לִ֤י כֻלָּם֙ כִּסְדֹ֔ם וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּעֲמֹרָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובנביאי ירושלים" - אני רואה עתה שערורה דבר מגונה

"וחזקו ידי מרעים" - אומרים לרשעים שלום יהיה לכם

"לבלתי שבו" - שלא ישובו המריעים איש מרעתו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ובנביאי ירושלים ראיתי שערורה" דבר מגונה מאד, כי הם לא תעו בבעל כלל, רק ע"י "שנאפו" ורצו למלאות תאות לבם לכן "הלכו בשקר" שהם בעצמם ידעו שהוא שקר, גם לא התעו העם בנבואת הבעל רק "חזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו", עד שהנביאים והעם לא היו מותעים רק בודים שקרים למלאות תאותם, ובזה "היו לי כולם כסדום והעם היו כעמורה" שהיה להם חקים לא טובים למלא תאותם: