פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עַל הַנְּבִאִים הִנְנִי מַאֲכִיל אוֹתָם לַעֲנָה וְהִשְׁקִתִים מֵי רֹאשׁ כִּי מֵאֵת נְבִיאֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם יָצְאָה חֲנֻפָּה לְכָל הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ עַל־הַנְּבִאִ֔ים הִנְנִ֨י מַאֲכִ֤יל אוֹתָם֙ לַעֲנָ֔ה וְהִשְׁקִתִ֖ים מֵי־רֹ֑אשׁ כִּ֗י מֵאֵת֙ נְבִיאֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔‍ִם יָצְאָ֥ה חֲנֻפָּ֖ה לְכׇל־הָאָֽרֶץ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן, הנני מאכיל אותם לענה" ויקבלו ענשם, "כי מאת נביאי ירושלים יצאה חנופה" שהוא זיוף שאומר בפיו הפך מה שבלבו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי מאת וגו'" - על ידיהם יצאה חנופה לכל הארץ רצה לומר כולם מחניפים ליצרם למלאות תאותו

"הנני מאכיל וגו'" - ר"ל אביא עליהם צרות מרובות וגדולות

מצודת ציון

"לענה" - מין עשב מר

"והשקיתים" - ענין שתיה

"מי ראש" - מי סחיטת עשב מר ששמו ראש כמו וישקני מי ראש (לעיל ח)