פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבִנְבִיאֵי שֹׁמְרוֹן רָאִיתִי תִפְלָה הִנַּבְּאוּ בַבַּעַל וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבִנְבִיאֵ֥י שֹׁמְר֖וֹן רָאִ֣יתִי תִפְלָ֑ה הִנַּבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וַיַּתְע֥וּ אֶת־עַמִּ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובנביאי שומרון ראיתי תפלה" - קודם שגלו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ובנביאי שמרון" וכו' "ובנביאי ירושלים" וכו', אומר שראה כי נביאי ירושלים גרועים מנביאי שומרון, כי "בנביאי שומרון ראיתי תפלה" שהם לא חטאו בזדון ובמרמה רק מפני שלא היה בהם טעם ודעת ותעו בבעל שחשבו שהבעל מנבא אותם ושיש בו ממש וע"כ "הנבאו בבעל" ובזה "התעו את ישראל", אבל.


ביאור המילות

(יג-יד) "תפלה, שערורה". שערורה גרוע מתפלה, התפל חסר טעם, והשער מאוס או מזיק, כמו שער בנפשו כן הוא (משלי כ"ג):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובנביאי שומרון" - ר"ל כמו שמאז ראיתי בנביאי שומרון דבר גרוע מבלי טעם וזהו מה שנבאו בשם הבעל והתעו את עמו ללכת בדרך רעה

מצודת ציון

"תפלה" - ענין דבר גרוע מבלי טעם וכן ולא נתן תפלה לאלהים (איוב א)

"ויתעו" - מלשון תועה