מ"ג ירמיהו י כה


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מִשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ כִּי אָכְלוּ אֶת יַעֲקֹב וַאֲכָלֻהוּ וַיְכַלֻּהוּ וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁפֹ֣ךְ חֲמָתְךָ֗ עַל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּךָ וְעַל֙ מִשְׁפָּח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּשִׁמְךָ֖ לֹ֣א קָרָ֑אוּ כִּֽי־אָכְל֣וּ אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב וַאֲכָלֻ֙הוּ֙ וַיְכַלֻּ֔הוּ וְאֶת־נָוֵ֖הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

שְׁפוֹךְ חֵימָתָךְ עַל עַמְמַיָא דְלָא אֲלִיפוּ לְמֵידַע דְחַלְתָּךְ וְעַל זַרְעִיתָא דְכַשְׂדָאֵי דִי בְפּוּלְחַן שְׁמָךְ לָא תְבָעוּ אֲרֵי שְׁלִיטוּ בִּדְבֵית יַעֲקֹב וּבְזוּ נִכְסֵהוֹן וְשֵׁיצִיאוּנוּן וְיַת מְדוֹרְהוֹן אַצְדִיאוּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אכלו" - (דיורידנו"ש בלע"ז) וכן ואכלוהו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אכלו ואכלהו" - ענין אבדון

"ויכלהו" - מלשון כליון

"נוהו" - ענין מדור כמו יזורה על נוהו (איוב יח)

"השמו" - מלשון שממון 

מצודת דוד

"אשר לא ידעוך" - שלא היו רוצים לדעת אותך ולקרות בשמך

"כי אכלו את יעקב ואכלוהו" - ר"ל פעם אחר פעם

"ויכלוהו ואת נוהו השמו" - גם כלו אותו גם השמו את נוהו זהו בית המקדש

"שפוך" - על האומות הוא מהראוי לשפוך עליהם חמתך לעשות בהם נקם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך" שהם רבת בני עמון, וגם "על משפחות" הפרטיים שנמצאו בהם שידעו שיש אלהים, מ"מ "בשמך לא קראו", כי יקראו בשם הבעל.

"כי אכל את יעקב" פעם אחר פעם, "אכל" ושוב "אכלוהו" שנית, ואחר שאכלו להנאתו "כלה אותו" לגמרי "והשים את נוהו", ויל"פ זה על רבת בני עמון שהיו ג"כ מצוררי יהודה, או על נ"נ שבא ג"פ על ירושלים כמ"ש גלו בשבעה גלו בשמונה גלו בשמונה עשר, ולכן שלש דבריו ג"פ: