פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה [שוחה] ללכדני ופחים טמנו לרגלי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם כִּי כָרוּ שיחה [שׁוּחָה] לְלָכְדֵנִי וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תִּשָּׁמַ֤ע זְעָקָה֙ מִבָּ֣תֵּיהֶ֔ם כִּֽי־תָבִ֧יא עֲלֵיהֶ֛ם גְּד֖וּד פִּתְאֹ֑ם כִּֽי־כָר֤וּ שיחה שׁוּחָה֙ לְלׇכְדֵ֔נִי וּפַחִ֖ים טָמְנ֥וּ לְרַגְלָֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כרו שוחה" - שחשדוהו מאשת איש שנאמר (משלי כג) כי שוחה עמוקה זונה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תשמע", בעת "שתביא עליהם גדוד פתאום" ויהיו בצרה גדולה אז יצדיקו עליהם את הדין, ואז "תשמע זעקה מבתיהם כי כרו שוחה ללכדני", ר"ל שאז יזעקו ויתודו שעונש זה בא להם על החטא מה שכרו שוחה ללכוד אותי, ובזה יתודע לכל שמה שכרו עלי שוחה והוציאו דבה היה בשקר:


ביאור המילות

"כי תביא, כי כרו". מלת כי הראשון טעמו כאשר, בזמן שתביא, כי כרו שוחה ופחים טמנו כורים שוח מקום עמוק שתפול שם החיה, ומכינים פחים במקום הילוך החיה שע"י תאלץ ללכת אל מקום השוחה ותפול שם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ופחים" - הצפינו רשתות ללכוד רגלי וכפל הדבר במ"ש

"כרו שוחה" - חפרו בור ללכדני ר"ל יעצו עלי רעות

"פתאום" - לבל ידעו להזהר מהם

"זעקה" - זעקת שבר

מצודת ציון

"גדודי" - צבאות עם

"ופחים" - מלשון פח ורשת

"טמנו" - ענין הצפנה