מ"ג ירמיהו יד כב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים וְאִם הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים הֲלֹא אַתָּה הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה לָּךְ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת כָּל אֵלֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲיֵ֨שׁ בְּהַבְלֵ֤י הַגּוֹיִם֙ מַגְשִׁמִ֔ים וְאִם־הַשָּׁמַ֖יִם יִתְּנ֣וּ רְבִבִ֑ים הֲלֹ֨א אַתָּה־ה֜וּא יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ וּנְקַוֶּה־לָּ֔ךְ כִּֽי־אַתָּ֥ה עָשִׂ֖יתָ אֶת־כׇּל־אֵֽלֶּה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואם השמים יתנו רביבים" - מאיליהם אם לא על פיך בתמיה כל תמיהה הכפולה הראשונה בה"א והשנייה באם כגון הבמחנים אם במבצרים (במדבר יג) הטובה היא אם רעה (שם) המאוס מאסת אם בציון געלה נפשך (כאן) אף כאן היש בהבלי העכו"ם ואם השמים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הלא אתה וגו'" - מוריד את הגשם ולכן נקוה לך לבדך שאתה תורידו

"את כל אלה" - הם מערכות השמים וא"כ אל כל אשר תחפוץ תטם ולא ימרו את פיך

"מגשימים" - מורידים גשמים

"ואם השמים" - וכי מערכות השמים נותנים רביבים מעצמם מבלי גזירות מקום

"היש" - כאומר אל מי נזעק בעבור הגשם וכי יש מי בהבלי העכו"ם הם אלילים 

מצודת ציון

"בהבלי" - מלשון הבל והם הפסילים

"מגשימים" - מלשון גשם

"רביבים" - כן נקרא הגשם הדק כמו וכרביבים עלי עשב (שם)

"ונקוה" - מלשון תקוה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"היש בהבלי הגוים מגשימים", ר"ל הלא ידענו זאת כי הגשמים לא ירדו לא ע"י דברים מלאכותים ע"י הורדת כחות הרוחניות ע"י עבודת הכסילים כאשר יחשבו העכו"ם בהבליהם, ולא ע"י הטבע עצמו על ידי השמים, רק "כי אתה ה' אלהינו" שהמטר הוא השגחיי מאתך, ורק "לך נקוה כי אתה עשית את כל אלה", ואתה עצרת את השמים עתה שלא ירד המטר, והמטר נעצר בעת יעבדו ישראל ע"א כמ"ש פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים ועצר את השמים, אבל אנחנו מאמינים בך ולך נקוה שתתן מטר על הארץ: