פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲמָאֹ֨ס מָאַ֜סְתָּ אֶת־יְהוּדָ֗ה אִם־בְּצִיּוֹן֙ גָּעֲלָ֣ה נַפְשֶׁ֔ךָ מַדּ֙וּעַ֙ הִכִּיתָ֔נוּ וְאֵ֥ין לָ֖נוּ מַרְפֵּ֑א קַוֵּ֤ה לְשָׁלוֹם֙ וְאֵ֣ין ט֔וֹב וּלְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖א וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם בציון געלה נפשך" - על מנת שלא לשוב עליה כי אם דעתך לשוב מדוע הכיתה באין מרפא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"המאס", (תפלה שלישית), אחרי ששמע שה' משתתף בצערן ולא מאס בהם, יטעון "וכי מאסת את יהודה" הלא עוד אהבתך אליהם, וגם אם מאסת את יהודה "האם בציון געלה נפשך", הלא עוד שכינתך בציון, וא"כ "מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא", ר"ל כי השם יקדים תמיד רפואה למכה, כדרך המקיז דם שיכין תחלה התרופות לעצור את הדם אחרי ההקזה ולהשיב נפש החולה, וזה סימן שאין כוונתו לחבל בו בההקזה רק לרפאותו, וכן המכה שבאה על ישראל אם היא השגחיית עיקר המכה למען ישובו בתשובה וירפאו, לכן יקדים ויכין את הרפואה, ע"ז שואל אם המכה היא השגחיית מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא, למה לא הקדמת לה רפואה, ואם היא ע"י הטבע וע"י הסתרת פנים, הלא זה לא יצוייר רק אם הטבע תחייב זאת, ואיך היה בהפך, כי "קוה לשלום" שמצד הטבע ראוי שיהיה שלום, ולמה "ואין טוב?" וגם אחר המכה מצד הטבע היינו מקוים "לעת מרפא" ואיך "והנה בעתה?" וא"כ אין המכה טבעיית ומדוע לא הקדמת לה רפואה:

ביאור המילות

"מאסת, געלה נפשך". המאיסה היא הפך הבחירה, בחרתיך ולא מאסתיך (ישעיה מ"א). והגיעול נפש, הוא הפך הדיבוק והאהבה, ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם, ואמר לא מאסתים לכלותם ולא געלתים להפר בריתי אתם. ויש גועל ולא ממאס, ר"ל לא ידבק בו לאהבה, ובכ"ז לא ימאס, וע"כ אמר לא מאסתים [ואף] לא געלתים לכלותם, וע"כ על ציון ששם מקום השכינה תפס לשון געילת נפש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קוה" - כאשר נקוה לשלום ולא הוטב ממה שהיה וכאשר נקוה לעת רפואה והנה בא עוד חרדה

"המאוס" - אמר הנביא וכי מאסת את יהודה וכי תעבה נפשך בציון מדוע הכיתנו ואין למצוא רפואה על מכה

מצודת ציון

"געלה" - ענין תעוב כמו וגעלה נפשי אתכם (ויקרא כו)

"בעתה" - חרדה ורתת