פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל תנחנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ יְהוָה וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל תַּנִּחֵנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּאִ֣ישׁ נִדְהָ֔ם כְּגִבּ֖וֹר לֹא־יוּכַ֣ל לְהוֹשִׁ֑יעַ וְאַתָּ֧ה בְקִרְבֵּ֣נוּ יְהֹוָ֗ה וְשִׁמְךָ֛ עָלֵ֥ינוּ נִקְרָ֖א אַל־תַּנִּחֵֽנוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נדהם" - (דקרו"ץ בלע"ז) מושך ידו מן המלחמה וי"א (רקרואנ"ץ בלע"ז)

"ושמך עלינו נקרא" - לפיכך אין כבודך בכך

"תנחנו" - פי' כמו תעזבנו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"למה", ונגד חסרון הידיעה, אומר שאתה נדמה "כאיש נדהם" שבטלו חושיו והרגשותיו ואינו מרגיש מאומה, ונגד חסרון היכולת, אומר למה תהיה "כגבור לא יוכל להושיע" מן מי שהוא תקיף ממנו, "ואתה בקרבנו ה'" הוא הפך האורח נטה ללון, "ושמך עלינו נקרא" הוא הפך מן הגר, כי לא מסרת אותנו תחת המערכת רק אנו תחת השגחתך, (ונגד חסרון הידיעה והיכולת א"צ להשיב) וא"כ "אל תניחנו":

ביאור המילות

"נדהם". אין לו ריע, וענינו אדם שנתבטלו חושיו והרגשותיו. וקרוב עם דום, דמם, וקרוב אליו תרדמה, רדם דמה, ודמה עם דהם מתחלף כמו כבש כשב:

"אל תנחנו". שרשו ינח, ומורה לרוב על הנחת דבר במקום מיוחד שישאר שם, ובמקום שבא על עזיבת הדבר, מובדל הוא מן עזב, נטש, שר"ל בל תניחני שאשאר ואהיה מונח במקום הסכנה שאני בו רק תקחני ממקור הזה, וכן אל תניחני לעושקי, ופה שמצייר שהוא בקרבנו רק אינו מושיע לא יכול לאמר אל תעזבנו, כי לא עזב אותנו והוא בתוכנו, רק הבקשה בל יניח אותנו בצרה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואתה" - הלא אתה שוכן בקרבנו ושמך נקרא עלינו כי אנו נקראים עם ה' ולכן אל תעזבנו לבל יחולל שמך כי יאמרו העכו"ם מבלי יכולת העלים עין מעמו

"כאיש נדהם" - כאיש נבהל שאינו חושש בשום דבר בעבור הבהלה אשר החזיקתהו

"כגבור לא יוכל להושיע" - דרך הגבור מאמד ומשער כחו עד כמה הוא וכאשר יבין כי הדבר אשר הדביקתהו הוא רב מכחו ולא יוכל להושיע אז מושך ידו ולא יעשה עוד גבורות וכאומר וכי אחת מאלה הוא בך

מצודת ציון

"נדהם" - ענינו כמו נבהל ואין לו דומה

"תניחנו" - מלשון הנחה ועזיבה

<< · מ"ג ירמיהו · יד · ט · >>