מ"ג ירמיהו יד ח
<< · מ"ג ירמיהו · יד · ח · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִקְוֵה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מוֹשִׁיע֖וֹ בְּעֵ֣ת צָרָ֑ה לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּגֵ֣ר בָּאָ֔רֶץ וּכְאֹרֵ֖חַ נָטָ֥ה לָלֽוּן׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נטה ללון" - הנוטה ללון במלון שאינו חושש בטובתה וכפל הדבר במ"ש
"מקוה ישראל" - אתה תקותם של ישראל כי לך יקוו ואתה הוא המושיעם בעת בוא צרה למה עתה תהיה כגר בארץ שאינו חושש בטובת הארץ כי כמו כן אינך חושש על רעבון הארץ
מצודת ציון
"מקוה" - מלשון תקוה
"וכאורח" - הולך דרךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"למה תהיה כגר", ר"ל כי המניעה מהושיע עתה יצוייר או בחסרון הרצון, או בחסרון הידיעה, או חסרון היכולת. נגד הרצון, אמר "למה תהיה כגר בארץ" שהגר לא יקפיד על הנעשה בארץ מצד שאינו מתושבי הארץ.
"וכאורח נטה ללון", שהאורח הגם שהוא מאזרחי הארץ לא ישגיח על הנעשה בארץ מצד שאינו שוכן שם בקביעות, ור"ל שכן נדמה כאילו אין רצונך להשגיח על הארץ, או מצד שמסרת הנהגתה אל מערכת הכוכבים שהם שולטים פה בארץ ואתה כגר, או מצד שלא תעיין בהנהגתה רק לפרקים ולפי שעה:
ביאור המילות
"מקוה". יש הבדל בינו ובין תקוה, שמקוה היא שע"י יקוו לאיזה דבר שכן הוראת השמות שמ"ם בראשם, ותקוה הוא שם המופשט של התקוה בעצמה:<< · מ"ג ירמיהו · יד · ח · >>