פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְגַם אֲנִי חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ וְנִרְאָה קְלוֹנֵךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְגַם־אֲנִ֛י חָשַׂ֥פְתִּי שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְנִרְאָ֖ה קְלוֹנֵֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חשפתי שוליך" - גיליתי שיפולי בגדיך להפכם על פניך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וגם אני חשפתי שוליך על פניך" הטומאה שהיתה בך בסתר בשולי הבגדים חשפתי אותם על פניך, עד "שנראה קלונך" לכל, עד שנראה לכל.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונראה קלונך" - בזיונך יהיה נראה לכל

"וגם אני חשפתי שוליך" - ר"ל על כי זנית אחרי עכו"ם לכן אביא עליך בזיון רב כדרך שמבזין את הזונה ולפי שהמשיל אותה לזונה אמר לשון בזיון הזונה שמפשיטין חלוקה ומהפכין מלמטה למעלה ומגלים שולי החלוק בהגבהתה כלפי מעלה על פניה

מצודת ציון

"חשפתי" - ענין גלוי כמו וחשופי שת (ישעיהו כ)

"שוליך" - תחתיות הבגד

"קלונך" - מלשון קלון ובזיון