מ"ג ירמיהו יג כז
<< · מ"ג ירמיהו · יג · כז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נִאֻפַיִךְ וּמִצְהֲלוֹתַיִךְ זִמַּת זְנוּתֵךְ עַל גְּבָעוֹת בַּשָּׂדֶה רָאִיתִי שִׁקּוּצָיִךְ אוֹי לָךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא תִטְהֲרִי אַחֲרֵי מָתַי עֹד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נִאֻפַ֤יִךְ וּמִצְהֲלוֹתַ֙יִךְ֙ זִמַּ֣ת זְנוּתֵ֔ךְ עַל־גְּבָעוֹת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה רָאִ֖יתִי שִׁקּוּצָ֑יִךְ א֥וֹי לָךְ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לֹ֣א תִטְהֲרִ֔י אַחֲרֵ֥י מָתַ֖י עֹֽד׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שקוציך" - העכו"ם כמתועב השקץ
"לא תטהרי" - ר"ל אינך רוצה לטהר אחר שנטמאת כי קשה לך לפרוש מן הטומאה ואם תאמרי שתטהרי עדיין אמרי אחרי מתי עוד תטהרי וכי אחר שתלך בגולה
"נאופיך" - מרבית הניאוף שבך והרמת קול שמחה של קלות ראש ומחשבות זנותך ר"ל הנה כל אלה עדיין הם עמך ולא עזבתם
מצודת ציון
"נאופיך" - ענין זנות
"ומצהלותיך" - ענין הרמת קול שמחה של קלות וכן איש אל אשת רעהו יצהלו (לעיל ה)
"זמת" - ענין מחשבה רעה
"שקוציך" - מלשון שקץ ותעב
"מתי" - ענין השאלה על הזמן וכן מתי תנחמני (תהלים קיט)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"נאופיך, זמת זנותך". הנאוף הוא פעולת הנאוף עצמו. והזנות היא היציאה להפקר (כנ"ל ג' ח'). וזמת הזנות היא השתקעות המחשבה בזנות שזה גדר זימה (אילת השחר כלל תקל"א):
"ומצהלותיך" הושאל מצהלת הסוס בעת הזנות, וכן איש אל אשת רעהו יצהלו:
"על גבעות בשדה". ממליץ אחרי היציאה מן העיר, כמ"ש כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה:<< · מ"ג ירמיהו · יג · כז