פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
סוּסִ֥ים מְיֻזָּנִ֖ים מַשְׁכִּ֣ים הָי֑וּ אִ֛ישׁ אֶל־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ יִצְהָֽלוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

סוּסְוָן אַגִירִיסִין אָחֲרִין הֲווֹ גְבַר עַל אִתַּת חַבְרֵיהּ מְצַוְחִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"סוסים מיוזנים משכים היו" - בכל בקר היו משכים לאור בקר בהשכמה

"יצהלו" - ל' זה נופל על הסוסים מקול מצהלות אביריו (לקמן ח) לשון צהלה (אנוויישמיצ"ט בלע"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"סוסים מיוזנים משכים היו" שאחר שנאפו בלילה והיו דומים בבקר השכם כסוסים מיוזנים ושבעים מתאותם, בכ"ז לא הניחו מעשיהם רק "איש אל אשת רעהו יצהלו", וא"כ הכי בעבור זה אסלח לך, הרי.


ביאור המילות

"מיוזנים משכים", מענין זיון (כי נחי פ"י ונחי ע"ו משתתפים), בהשכמה הם מיוזנים בקישוי אבר, י"מ מענין מזון. וי"מ משכים כמו מאשכים מן מרוח אשך, מיוזנים בביצי ההולדה המרבים התאוה, "ויצהלו" בא על קול הסוס:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"סוסים מיוזנים" - הם היו כמו הסוסים שנתנו להם מזון הרבה בלילה והמה שבעים לתאותם שכאשר ישכימו בבוקר יצאו ויצהלו וכן המה ימלאו תאותם וינאפו עם אשת ריעיהם כל הלילה וכאשר ישכימו בבקר יצהלו איש אל אשת רעהו מרוב שמחה והשגת תאות הלב

מצודת ציון

"סוסים" - כסוסים

"מיוזנים" - מלשון מזון

"משכים" - מלשון השכמה

"יצהלו" - ענין הרמת קול גדול וכן צהלו מים (ישעיהו כד)

<< · מ"ג ירמיהו · ה · ח · >>