פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו [תקעו] שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַגִּידוּ בִיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַ‍ִם הַשְׁמִיעוּ וְאִמְרוּ ותקעו [תִּקְעוּ] שׁוֹפָר בָּאָרֶץ קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ וְנָבוֹאָה אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַגִּ֣ידוּ בִֽיהוּדָ֗ה וּבִירוּשָׁלַ֙‍ִם֙ הַשְׁמִ֔יעוּ וְאִמְר֕וּ ותקעו תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בָּאָ֑רֶץ קִרְא֤וּ מַלְאוּ֙ וְאִמְר֔וּ הֵאָסְפ֥וּ וְנָב֖וֹאָה אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

חַווּ בִיהוּדָה וּבִירוּשְׁלֵם בַּסְרוּ וַאֲמַרוּ תִּקְעוּ שׁוֹפָרָא בְּאַרְעָא אַכְלוּ אַסְנוּ וֶאֱמָרוּ אִתְכְּנָשׁוּ וְנֵיעוּל לְקִרְוִין כְּרִיכָן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואמרו תקעו שופר" - הזהירו את יושבי הארץ שיתקעו בשופר לברוח

"מלאו" - לשון אסיפה והרבה יש במקרא אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיהו לא) יקראו אחריך מלא (לקמן יב) יחד עלי יתמלאון (איוב טז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הגידו", מצייר ביאת האויב אל ציון פתאום, עד שלא היה להם עת להכין א"ע למלחמה, מצייר כי באה "ההגדה ביהודה", ותיכף "השמיעו" זאת "בירושלים" עיר הממלכה, עד שהתפשט השמועה מן יהודה אל עיר הממלכה, (לא מן עיר הממלכה אל המדינה כדרך המלחמה הרגילה, שיודעים בעיר המלוכה תחילה, כי האויב נפל פתאום) והיתה ההכרזה הראשונה לאמר "תקעו שופר בארץ" שיצאו לקראת האויב אל שדה המערכה, אבל עודם משמיעים זה "קראו מלאו" דבריכם "ואמרו" לאמר אל תצאו לקראת האויב כי חזק הוא, רק "האספו אל ערי המבצר" להשגב שם, אבל עודם מדברים זה, תבא פקודה אחרת:

ביאור המילות

"הגידו, השמיעו", המגיד הוא בצינעה, והמשמיע הוא בפרהסיא (ישעיה מ"א כ"ו, מ"ה כ"א, מ"ח ג') וע' עוד לקמן (ה' כ', מ"ו י"ד, נ' ב').

"מלאו", כמו ומלאתי את דבריך (מ"א א' י"ד):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קראו מלאו" - קראו את העם ואספו אותם ואמרו להם האספו וגו' להשגב שם מפני האויב

"תקעו שופר" - להשמיע ולזרז

"הגידו" - כאלו לשרי העם יאמר הגידו ביהודה וגו'

מצודת ציון

"מלאו" - ענין אסיפה כמו קראו אחריך מלא (לקמן יב)

<< · מ"ג ירמיהו · ד · ה · >>