המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ואמרו תקעו שופר" - הזהירו את יושבי הארץ שיתקעו בשופר לברוח
"מלאו" - לשון אסיפה והרבה יש במקרא אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיהו לא) יקראו אחריך מלא (לקמן יב) יחד עלי יתמלאון (איוב טז)
"הגידו", מצייר ביאת האויב אל ציון פתאום, עד שלא היה להם עת להכין א"ע למלחמה, מצייר כי באה "ההגדה ביהודה", ותיכף "השמיעו" זאת "בירושלים" עיר הממלכה, עד שהתפשט השמועה מן יהודה אל עיר הממלכה, (לא מן עיר הממלכה אל המדינה כדרך המלחמה הרגילה, שיודעים בעיר המלוכה תחילה, כי האויב נפל פתאום) והיתה ההכרזה הראשונה לאמר "תקעו שופר בארץ" שיצאו לקראת האויב אל שדה המערכה, אבל עודם משמיעים זה "קראו מלאו" דבריכם "ואמרו" לאמר אל תצאו לקראת האויב כי חזק הוא, רק "האספו אל ערי המבצר" להשגב שם, אבל עודם מדברים זה, תבא פקודה אחרת:
ביאור המילות
"הגידו, השמיעו", המגיד הוא בצינעה, והמשמיע הוא בפרהסיא (ישעיה מ"א כ"ו, מ"ה כ"א, מ"ח ג') וע' עוד לקמן (ה' כ', מ"ו י"ד, נ' ב').
