פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׂאוּ־נֵ֣ס צִיּ֔וֹנָה הָעִ֖יזוּ אַֽל־תַּעֲמֹ֑דוּ כִּ֣י רָעָ֗ה אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

זְקוּפוּ אָתָא עַל צִיּוֹן גָלוֹ לָא תִתְעַכְּבוּן אֲרֵי בִישְׁתָא אֲנָא מַיְתֵי מִצִפּוּנָא וּתְבִירָא רַבָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שאו נס" - לברוח לציון

"העיזו" - האספו כמו שלח העז (שמות ט)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שאו נס" לאמר אל תלכו אל ערי המבצר שהם חלשים נגד האויב רק "ציונה העיזו ואל תעמדו" בדרך בערי מבצר הקטנים רק מהרו לציון שהיא מבצר נשגב ובית המקדש מלך, מבאר תכיפות הכרוזים האלה "כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול" אשר לא יוכל להלחם נגדו, כי.

ביאור המילות

"העיזו", הבדלו מן אסף כנס ודומיהן, שנאסף למקום עוז וחזק:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושבר גדול" - הרעה ההיא תהיה שבר גדול

"מצפון" - זה בבל העומדת מצפון לא"י

"מביא" - על הארץ ההיא

"שאו נס" - הרימו נס לרמז להתאסף לציון להשגב בה

מצודת ציון

"נס" - כלונס ארוך ובראשו וילון לרמז להתאסף

"העיזו" - ענין אסיפה כמו שלח העז (שמות ט)

<< · מ"ג ירמיהו · ד · ו · >>