מ"ג ירמיהו ג יט


<< · מ"ג ירמיהו · ג · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו [תקראי] לי ומאחרי לא תשובו [תשובי]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם וָאֹמַר אָבִי תקראו [תִּקְרְאִי] לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תשובו [תָשׁוּבִי].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָנֹכִ֣י אָמַ֗רְתִּי אֵ֚יךְ אֲשִׁיתֵ֣ךְ בַּבָּנִ֔ים וְאֶתֶּן־לָךְ֙ אֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֔ה נַחֲלַ֥ת צְבִ֖י צִבְא֣וֹת גּוֹיִ֑ם וָאֹמַ֗ר אָבִי֙ תקראו תִּקְרְאִי־לִ֔י וּמֵאַחֲרַ֖י לֹ֥א תשובו תָשֽׁוּבִי׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲנָא אֲמָרִית אֵיכְדֵין אַצְלְחִינָךְ בִּבְנַיָא וְאֶתֵּן לִיךְ אֲרַע חֶמְדָתָא אַחֲסָנַת חֶדְוַת תּוּשְׁבְּחַת עַמְמַיָא וַאֲמָרֵית רִבּוֹנִי תְּצַלָן קֳדָמַי וּמִבָּתַר פּוּלְחָנִי לָא תְתוּבִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואנכי אמרתי" - בלבי ולכן הנחלתים לאבותיכם

"איך אשיתך בבנים" - את עדתי ואומתי בתוך שאר בנים לפיכך ביררתי מנה יפה ואתן לך ארץ חמדה

"צבי צבאות גוים" - צביון כל צבאות גוים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אשיתך" - ענין שימה

"צבי" - ענין הדר ופאר וכן צבי ממלכות (ישעיהו יג

מצודת דוד

"ואומר" - אמרתי בענין זה תקראי לי אבי ולא תשובי מאחרי עד עולם

"ואתן לך" - ולזה נתתי לך ארץ חמדה נחלה מפוארה לכל צבאות הגוים כי כולם משתוקקים ומתאוים לה ומפארים אותה על כי הוא מקום השראת השכינה והוא מבוא גדול לירא את ה' להיות כמלאכי מעלה

"ואנכי אמרתי" - מתחילה כשלקחתיך לי לעם אמרתי בלבי באיזה ענין אשימך בין הבנים ודומה להם ר"ל להיות דומים למלאכי מעלה הנקראים בני אלהים כמ"ש ויבואו בני האלהים (איוב א)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואנכי" נגד מה שאומר שאז יקוו כל הגוים לירושלים וכל העולם יכירו אמונת ה', אמר כי תחלה חשב ה' מחשבות להבדילם מכל הגוים, ולהפרידם בארץ מיוחדת, ודמה אותם במשלו כמי שיש לו בת אחת אהובה בין בנים רבים, שחושש מלהשית דירתה בין הבנים פן יריעו לה או יוציאו אותה לתרבות רעה ולכן נותן לה נחלת שדה וכרם מיוחד, וז"ש "ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים", שחששתי בל תתערבי בגוים, ולכן "נתתי לך ארץ חמדה", היו בו ב' ענינים,
  • א) שמצד עצמה היא ארץ חמדה,
  • ב) שהיא "נחלת צבי" שיהיה בה קיום לנצח.

"ואומר בלבי" ע"י שהיא ארץ חמדה "אבי תקראי לי" ותכיר הטובה וע"י שהיא נחלת צבי וקיום, "מאחרי לא תשובי" כי תתקיימי ביראתי כמו שתתקיים תמיד הנחלה בידכם:

ביאור המילות

"ארץ חמדה, נחלת צבי". הצבי מובדל מן החמדה, שצבי הוא היופי מפני חוזק הדבר וקיומו, ומשתתף עם מצב ויצב, וכן עם נחלה מקושר מושג הקיום לדור דורים, וצבאות גוים מוסב לשניהם, חמדת וצבי של צבאות גוים:
 

<< · מ"ג ירמיהו · ג · יט · >>