כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וארא כי על כל אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם היא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֵרֶא כִּי עַל כָּל אֹדוֹת אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל שִׁלַּחְתִּיהָ וָאֶתֵּן אֶת סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה אֲחוֹתָהּ וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם הִיא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֵ֗רֶא כִּ֤י עַל־כׇּל־אֹדוֹת֙ אֲשֶׁ֤ר נִֽאֲפָה֙ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁלַּחְתִּ֕יהָ וָאֶתֵּ֛ן אֶת־סֵ֥פֶר כְּרִיתֻתֶ֖יהָ אֵלֶ֑יהָ וְלֹ֨א יָרְאָ֜ה בֹּגֵדָ֤ה יְהוּדָה֙ אֲחוֹתָ֔הּ וַתֵּ֖לֶךְ וַתִּ֥זֶן גַּם־הִֽיא׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
וּגְלֵי קֳדָמַי אֲרֵי עַל כָּל עֵיסַק דִטְעוֹ דְמִתְחַסְנִין לְמֵיתַב לְפוּלְחָנִי דְבֵית יִשְׂרָאֵל אַגְלֵיתִינוּן כְּמָה דְיָהֲבִין אִגֶרֶת גֵט פִּטוּרִין וּמְשַׁלְחִין וְלָא דְחִילוּ מִשִׁקְרַיָא דְבֵית יְהוּדָה אֲחֵיהוֹן וַאֲזָלוּ וּטְעוֹ אַף אִינוּן:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וארא כי על כל אודות וגו'" - נקודות טעמי מקרא זה מלמדין על פירושו ישראל נקוד זקף מובדל משלחתיה שלחתיה נקוד זקף גדול לעצמו וזה פירושו וארא נסתכלתי בה ליפרע ממנה ולמה כי על כל אודות אשר נאפה משובה ישראל ומה היתה נקמתי שלחתיה מעל פני ולא יראה בגדה יהודה שראתה בפורענות של שומרון לתת לבה לשוב
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"אודות" - ענינו כמו עסק וכן על אודותי (יהושע יד)
"נאפה" - מלשון ניאוף וזנות
"שלחתיה" - ענין טירוד וגרושין
"ספר כריתותיה" - כן נקרא גט האשה וכן וכתב לה ספר כריתות (דברים כד)ע"ש שכורת ומפריד בינו לבינה
"ותזן" - מלשון זנות
מצודת דוד
"
וארא" - ר"ל ואני רואה וגלוי לפני כי עם היות שעל כל אודות אשר נאפה משובה ישראל בעכו"ם שלחתיה וגו' רואה אני שלא יראה ממני בגודה אחותה יהודה ותלך ותזן גם היא בעכו"ם כאחותה ישראל
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וארא כי על כל אודות אשר נאפה שלחתיה" ר"ל מה "
ששלחתיה" היה מסבת שנאפה, וזאת ראיתי והכרתי והראיתי לכל עד שידעו כולם כי סבת השלוחין היה בעבור שנאפה, ועפ"ז נבדלה יהודה בשלשה דברים לגריעותא,
- א) כי היא כבר ראתה עונש אחותה ובכ"ז "לא יראה בוגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם היא":
ביאור המילות
"
ותזני, נאפה". מבואר אצלי
(אילת השחר כלל תקכ"ח) שיש הבדל בין פעל זנה ובין פעל נאף, שמצד מעשה הבעילה עצמה, יבא פעל נאף, ומצד ההתיחדות שמזמנת עצמה לפסול לה אשר אינו דרך קדושין, יבא פעל זנה, כי בזה זונה היא מאחרי אישה אם היא אשת איש, או מאחרי כלל האישות, שדרך האשה להנשא לא להתיחד למשכב הפקר, וע"כ אצל הזכר בא פעל נאף תמיד (אם לא במקום שנקשר עמו עבודת אלילים שבזה יבא ציור העם כאשה, מצד שמשועבד תחת רשות אלהיו כאשה לבעלה), והנה האשה הבוגדה שהיא תחת רשות בעלה עקר עונשה על הזנות וההפקר, אבל השובבה שהיא שיצאה בפרהסיא מרשות בעלה, עקר עונשה אינו על הזנות אחר שכבר היא מופקרת, רק על הניאוף והתעתועים, וז"ש "
וארא כי על אדות אשר נאפה שלחתיה", שלא היה מקום לענשה בעבור הזנות, ואצל יהודה אמר "
ותלך ותזן":
