מ"ג ירמיהו ג ט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ וַתֶּחֱנַף אֶת הָאָרֶץ וַתִּנְאַף אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הָעֵץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה֙ מִקֹּ֣ל זְנוּתָ֔הּ וַתֶּחֱנַ֖ף אֶת־הָאָ֑רֶץ וַתִּנְאַ֥ף אֶת־הָאֶ֖בֶן וְאֶת־הָעֵֽץ׃

וַהֲוָה מִדְקַלִילָא בְעֵינָהָא טַעֲוָתָהָא וְחַיֵבַת יַת אַרְעָא וּטְעַת עִם פַּלְחֵי אַבְנַיָא וְאָעַיָא:

"ותנאף את האבן" - וטעת עם פלחי אבניא ואעיא וי"ת מקל זנותה ל' קלות מדקלילא בעינהא טעוותהא

"ותנאף וגו'" - עשתה עכו"ם מעץ ומאבן

"והיה מקול זנותה" - בעבור הקלות שיש עמה בדבר הזנות לעכו"ם חבתה את הארץ להיות חרבה ושממה

"מקל" - מלשון קלות

"את האבן" - עם האבן

ב) "והיה מקול זנותה", ר"ל מסבת קול זנותה יען שחשבה להסתיר זנותה ויראה מפני הקול שלא יצא עליה קלא דלא פסיק, מסבת זה "ותחנף את הארץ" חנפה להראות בגלוי שהיא אשה כשרה ויראת ה', "ותנאף את האבן" בצנעה לא על כל הר גבוה כמשובה ישראל, רק בהסתר וחונף, וחטא זה גרוע יותר שזה אונאה וכפירה בהשגחה:

"ותחנף", כבר בארתי גדר פעל חונף שמסתיר מעשהו עד שידומה שהוא צדיק, וזה עשתה להשקיט קול זנותה: