פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל מז יא

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):

בצאתו [בצאתיו] וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):

בצאתו [בִּצֹּאתָיו] וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּצֹּאתָ֧ו וּגְבָאָ֛יו וְלֹ֥א יֵרָפְא֖וּ לְמֶ֥לַח נִתָּֽנוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בִּצוֹהִי וּפַצִידוֹהִי לָא יִתַּסוּן לְמַחֲפּוֹרִין דִמְלַח יְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בצאתיו" - של ים כמו (איוב ח) היגאה גומא בלא ביצה וגו' מרש"ק בלע"ז

"וגבאיו" - כמו (מלכים ב ג) עשה הנחל הזה גבים גבים הבצים הם הבצעים שסביבותיו והגבים הם נקעים שהמים נאספים בהם

"ולא ירפאו" - להפך למתיקה למה כי למלח נתנו

"ולא ירפאו" - הוי"ו הזו טפילה ויתירה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בצאתיו וגבאיו", אמנם ימצאו עוד מקומות לחים וגבאים של מים אשר "לא ירפאו" כי לא יבא הנחל שמה, "והם נתנו למלח" להטעים התבשיל ולמלוח כל דבר, והמליצה כי ישארו עוד אנשים פראיים בהמיים אשר יהיו נתקים ומפורדים מן הנחל המדעיי, ויהיו מועטים בלתי מתקיימים זמן רב, כמקומת בצה ורפש וגבים שאצל הנחל שמתיבשים ונשאר מקומם מלח, כן בעשן יכלו ויהיו נציב מלח:


ביאור המילות

"בצאתיו". שרשו בצץ, מקום טיט הלח, כמו היגאה גומא בלא בצה:

"וגבאיו". כמו לחשוף מים מגבא, נקעים שאצל הים והנהרות שבהם מעט מים:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצאתיו וגבאיו" - אסיפת המים שממעל הטיט הלח הסמוך אל הים וכן המים המתכנסין בבורות סמוך לים לא ירפאו ממליחתן כי למלח יהיו נתונים להטעים התבשילים ולמלוח כל דבר שיצטרך

מצודת ציון

"בצאתיו" - כן יקרא כניסת המים במקום הטיט הלח וכן היגאה גומא בלא בצה (איוב ח)

"וגבאיו" - ענין חפירה ובור כמו ולחשוף מים מגבא (ישעיהו ל)

"ולא ירפאו" - הוי"ו יתירה וטפלה