פתיחת התפריט הראשי

רש"י על יחזקאל מז


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישיבני" - לתוך החצר הפנימית אל פתח הבית והמים יורדין מתחת כתף הבית הימנית נובעין מתחת המפתן שהוא באמצע המזרח ומצדדין באלכסון לצד הימין ויוצאים מעזרה בדרום המזבח ויוצאין חוץ לעיר במסכת יומא שנינו אמר רבי פנחס משום רב הונא צפוראה מעין היוצא מבית קדשי הקדשים בתחילה דומה לקרני סלעים כיון שהגיע לפתח ההיכל נעשה כחוט של שתי כיון שהגיע לפתח האולם נעשה כחוט של ערב כיון שהגיע לפתח העזרה נעשה כפי פך קטן

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויוציאני" - מן החצר הפנימית אל החצר החיצונה בשער הצפון

"ויסיבני" - סביב חומת הפנימי בתוך החיצונה

"אל שער" - החיצונה הפונה קדים

"מים מפכים" - בויאונ"ט בלע"ז רחבים כרוחב פי הפך כך פירשו רבותינו כדלעיל

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימד אלף באמה" - חוץ לחומה וכל אותן אלף אמות לא גבר הנחל להיות עמוק אלא עד אפסים הם הקרסולים שקורין קביליי"ש בלע"ז

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימד אלף" - אחרות והעמיקו עד ברכים ועוד אלף והעמיקו עד מתנים מכאן ואילך נחל אשר לא יוכל לעבור מכאן שאסור ליכנס במים מן המתנים ולמעלה שלא ישטפוהו המים משבא למי מתנים יצא על שפת הנהר ומדד עוד אלף לפניו נחל אשר לא יעבר ורגליו ביבשה עומדין היינו דכתיב וישיבני על שפת הנחל כלומר אצל שפת הנחל ששם היה עומד

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גאו" - כמו גדלו

"מי שחו" - נואירינ"ט בלע"ז מים שצריך לשוט בהן ולא לעברם ברגל שלא ישטפוהו שחו שייט כמו (ישעיהו כ"ה) כאשר יפרש השוחה לשחות

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הראית בן אדם" - כמה מתגבר הנחל הזה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשובני והנה אל שפת הנחל וגו'" - בתוך שהוליכני והשיבני צמחו על שפת הנחל עץ רב מאוד מזה ומזה

"עץ" - אאביר"ץ בלע"ז

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל הגלילה" - לאמרק"א בלע"ז:

"הקדמונה" - המזרחית. שנו רבותינו בתוספתא של סוכה: להיכן יוצאין? לימה של טבריא ולימה של סדום ולים הגדול, לרפות את מימיהם המלוחים ולמתקן:

"וירדו על הערבה" - זו ימה של טבריא; "ובאו הימה", זו ימה של סדום:

"אל הימה המוצאים" - זו ימה של אוקינוס, שהוא מוצא מן הישוב להקיף את העולם:

"לרפאות המים" - ממליחתן. ומדרש אגדה: למה קורא אותם "מוצאים"? על שם שני פעמים שיצאו:

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל כל אשר יבוא שם נחלים" - הנחל הזה המתחלק לכמה נחלים ממתק את המים שמתערב בתוכם ודגתם הנשרצ' בם חיים ומתוקים

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה עמדו עליו דוגים וגו' לחרמים" - למכמורת

"למינה תהיה דגתה" - לא מפיק ה"א ופירושו למינים הרבה תהי' דגתם

"למינה" - לשון רוב מינים כמו (שמות ז) והדגה אשר ביאור (ישעיהו נא) כל אנחתה השבתי

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בצאתיו" - של ים כמו (איוב ח) היגאה גומא בלא ביצה וגו' מרש"ק בלע"ז

"וגבאיו" - כמו (מלכים ב ג) עשה הנחל הזה גבים גבים הבצים הם הבצעים שסביבותיו והגבים הם נקעים שהמים נאספים בהם

"ולא ירפאו" - להפך למתיקה למה כי למלח נתנו

"ולא ירפאו" - הוי"ו הזו טפילה ויתירה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחדשיו יבכר" - מדי חדש בחדש יבשל פירותיו

"לתרופה" - פירשו רבותינו ז"ל להתיר פה אלמים ופה עקרות ומשמעו ל' רפואה כמו (ירמיהו י) וירפאו את שבר עמי על נקלה וכן חברו מנחם

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גה גבול" - ת"י דין תחומא כמו זה גבול וכן (לעיל כה) ונתתיך לבג לגוים כמו לבז לגוים ויש עוד לפתור גה לשון גיא

"יוסף חבלים" - יוסף יטול שני חלקים אחד למנשה ואחד לאפרים

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש כאחיו" - לא כהראשונה איש לפי פקודיו אלא עכשיו כל השבטים שוין וכמין שורת הכרם כל חלק וחלק מן הגבול המזרחי עד ים אוקיינוס למערב כמו שמפורש בענין ואין שני שבטים ברצועה אחת

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וזה גבול הארץ" - תחומי מצרי ארץ ישראל

"לפאת צפונה" - רוח צפונית

"מן הים הגדול" - שהוא גבול למערב

"הדרך חתלון" - בא לו לצד מזרח אל חתלון ואל צדדה ואל חמת וברותה וסברים כל העיירות הללו במצר צפון

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חצר התיכון" - ת"י בריכת עגבאי

"אשר אל גבול חורן" - גבול דמשק במזרח סמוך למקצוע

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה גבול מן הים חצר עינון" - והיה גבול רוח צפון מן הים עד חצר עינון

"גבול דמשק" - שהוא בגבול דמשק שחצר עינן במקצוע צפונית מזרחית כמו שמפורש בגבולין שכתב מרע"ה (במדבר ל"ד) והיו תוצאותיו חצר עינן וגו' והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן וגו' גבול דמשק במקצוע צפונית מזרחית אצל חצר עינן כמו שאמור למעלה

"חצר עינן וגבול דמשק" - וגבול חמת במקצוע צפונית מערבית שנאמר (שם) זה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר מהר ההר תתאו לבא חמת ומשם צדדה

"וצפון צפונה וגבול חמת" - כלומר כל מצר הצפון המפורש בתורה וגבול חמת שאף היא במצר הצפון כמו שנאמר (שם) וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר מהר ההר תתאו לבוא חמת והיו תוצאות הגבול צדדה היא צדדה האמור כאן הדרך חתלון לבוא צדדה

"ואת פאת צפון" - והרי לך פאת צפון

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומבין הגלעד ומבין א"י" - מצר מזרחי של ארץ כנען ואין עבר הירדן בתוך מצרים הללו כי אם ארץ כנען לבדה וכן בגבולין הממוצרים בתורה אין עבר הירדן בתוכם וכן פירוש המקרא הזה ומצר מזרחי לארץ כנען אשר בין חורן ודמשק העומדין לה במקצוע צפונית מזרחית כמו שאמור למעלה בענין ובין הגלעד וארץ ישראל אשר בעבר הירדן מזרחה

"הירדן מגבול על הים הקדמוני תמודו" - הירדן הוא מצר מזרחי שלה מגבול מקצוע הצפון הוא חצר עינן המפורש למעלה עד הים הקדמוני הוא ים המלח שהוא במקצוע דרומית מזרחית תמודו אורך מצר מזרחי ואף בתורה כך מפורש בגבול קדמה והיו תוצאותיו ים המלח במקצוע דרומית

"ואת פאת קדימה" - כלומר והרי לך פאת קדים

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתמר" - מיריחו שהיא עיר התמרים וכן ת"י

"עד מי מריבת קדש" - היא מדבר צין

"נחלה אל הים הגדול" - ומשם הולך הגבול עד נחל מצרים הנופל בים הגדול במקצוע דרומית מערבית ואף משה כך נתן גבול נגב ממדבר צין על ידי אדום ומונה והולך עד מעצמון נחל מצרים והיו תוצאותיו הימה ונחלה האמור כאן כמו לנחלה ומצאתי מתורגם אחסנא ואם לא שהטעם למטה וראיתי נחלה מצרים שהטעם למעלה ומסורת עליו לית בטעמא הייתי אומר שיבוש הוא ולא תירגם יונתן כן כי אם קוראים טועים

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ופאת ים" - ומצר מערבי

"הים הגדול מגבול עד נוכח לבוא חמת" - ממקצוע דרומית האמור למעלה והוא נחל מצרים עד נוכח לבוא חמת עד מקצוע צפונית מערבית הוא הר ההר שהוא נכח לבא חמת כי חמת במקצוע צפונית מערבית אצל הר ההר כמו שכתוב מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר מהר ההר תתאו לבא חמת מצאתי

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גר הגר אתו" - שנתגייר בגולה בתוך אותו שבט