מ"ג יחזקאל לד כז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתַן עֵץ הַשָּׂדֶה אֶת פִּרְיוֹ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהָיוּ עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה בְּשִׁבְרִי אֶת מֹטוֹת עֻלָּם וְהִצַּלְתִּים מִיַּד הָעֹבְדִים בָּהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָתַן֩ עֵ֨ץ הַשָּׂדֶ֜ה אֶת־פִּרְי֗וֹ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּתֵּ֣ן יְבוּלָ֔הּ וְהָי֥וּ עַל־אַדְמָתָ֖ם לָבֶ֑טַח וְֽיָדְע֞וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה בְּשִׁבְרִי֙ אֶת־מֹט֣וֹת עֻלָּ֔ם וְהִ֨צַּלְתִּ֔ים מִיַּ֖ד הָעֹבְדִ֥ים בָּהֶֽם׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְיִתֵּן אִילַן חַקְלָא יַת אִבֵּיהּ וְאַרְעָא תִּתֵּן עֲלַלְתָּהּ וִיהוֹן עַל אַרְעֲהוֹן לְרוֹחֲצָן וְיֵדְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ כַּד אֶתְבַּר יַת נִיר תּוּקְפֵיהוֹן וְאֵשֵׁיזְבִינוּן מִיַד דִמְפַלְחִין בְּהוֹן:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"יבולה" - ענין צמח וכן ארץ נתנה יבולה (שם סז)

"מוטות" - הם בדי העול והוא מלשון מטה

מצודת דוד

"כי אני ה'" - הנאמן במאמרו

"מוטות עולם" - מה שהכבידו עליהם הבבליים ואחז במשל מן השור שמשימים עליו בדי העול לחרוש האדמה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"עד שיתן עץ השדה את פריו", והנה הברכות האלה כבר נמצאו בתורה ששם אמר ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה וכו' וישבתם לבטח בארצכם, ואח"כ אומר ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואי מחריד והשבתי חיה רעה, והנה חשב שישבית מהם שפטיו הרעים שהם חיה רעה וחרב ורעב וידעו כי אני ה', ותחלה מציין אותם כצאן ואמר שישבו לבטח במדבר וביערים, ואח"כ מציין אותם כבני אדם שעץ השדה יתן פריו, בראשון מצייר שישבו לבטח בארץ העמים שיתבטל שעבוד מלכיות, ויסיר מהם קושי השיעבוד ובזה מצויירים כצאן שיושבים במדבר לבטח שהוא בארצות העמים שקראה בשם מדבר העמים למעלה (כ' כ"ה) ואח"כ מצייר שיהיו כבני אדם וישבו על אדמתם לבטח ועתה מפרש נגד שתחלה ישבו לבטח בארץ העמים שיתבטל שעבוד מלכויות אמר "וידעו כי אני ה' בשברי מוטות עלם" שתחלה היו תחת עול העמים והיו עובדים אותם בהם וזה יופסק:

<< · מ"ג יחזקאל · לד · כז · >>