מ"ג יחזקאל לד כח


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא יִהְיוּ עוֹד בַּז לַגּוֹיִם וְחַיַּת הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלֵם וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹא־יִהְי֨וּ ע֥וֹד בַּז֙ לַגּוֹיִ֔ם וְחַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ לֹ֣א תֹאכְלֵ֑ם וְיָשְׁב֥וּ לָבֶ֖טַח וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְלָא יְהוֹן עוֹד בִּזָא לְעַמְמַיָא וּמַלְכְּוַת אַרְעָא לָא יְשֵׁיצִינוּן וְיַתְבוּן לְרוֹחֲצָן וְלֵית דְמָנִיד:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וחית הארץ" - ר"ל עריצי הגויים האכזרים שבהם או יאמר על החיות המזיקות שלא ירעו עוד ולא ישחיתו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא", נגד שהיו למקצת גוים לבז, ששללו ממונם, ומקצם היו במדרגת חיות רעות שאכלו הצאן בעצמם, אמר "שלא יהיו עוד לבז" וגם "החיות הפראיות" שהם האומות הפראיים "לא תאכלם, וישבו לבטח" היינו שישבו בין האומות בבטחה והשקט: