מ"ג יחזקאל כג יט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתַּרְבֶּה אֶת תַּזְנוּתֶיהָ לִזְכֹּר אֶת יְמֵי נְעוּרֶיהָ אֲשֶׁר זָנְתָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתַּרְבֶּ֖ה אֶת־תַּזְנוּתֶ֑יהָ לִזְכֹּר֙ אֶת־יְמֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר זָנְתָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

וְאַסְגִיאַת יַת טַעֲוָתָהּ לְאַדְכָּרָא יַת יוֹמִין דְמִלְקָדְמִין דִטְעַת בְּהוֹן כַּד הֲוַת בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם:

"לזכור את ימי נעוריה" - עלתה על לבה תאות בני מצרים ששלח צדקיהו אליה שנאמר (לעיל יז) וימרד בו לשלוח מלאכיו מצרים

"ותרבה" - והיא הרבתה עוד את תזנותיה לזכור את הנעשה בימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים

"ותרבה את תזנותיה", ואז התחילה לשאול עזר ממצרים בימי צדקיהו ולעשות ג"כ כמעשה ארץ מצרים: