מ"ג יחזקאל יט יא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּהְיוּ לָהּ מַטּוֹת עֹז אֶל שִׁבְטֵי מֹשְׁלִים וַתִּגְבַּהּ קוֹמָתוֹ עַל בֵּין עֲבֹתִים וַיֵּרָא בְגָבְהוֹ בְּרֹב דָּלִיֹּתָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּֽהְיוּ־לָ֞הּ מַטּ֣וֹת עֹ֗ז אֶל־שִׁבְטֵי֙ מֹֽשְׁלִ֔ים וַתִּגְבַּ֥הּ קוֹמָת֖וֹ עַל־בֵּ֣ין עֲבֹתִ֑ים וַיֵּרָ֣א בְגׇבְה֔וֹ בְּרֹ֖ב דָּלִיֹּתָֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מטות עוז אל שבטי מושלים" - שלטונין תקיפין ומלכין גברין "עבותים" - אילנות שענפיהן מרובין

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וירא בגבהו" - בעבור רוב גבהו היה נראה למרחוק עם רוב דליותיו הגבוהים והגסים ר"ל גדלה ממשלתה על ממשלת כל המלכים והיתה מפורסמת בעולם ברוב הגבורה והכח

"על בין עבותים" - על הסעיף העליון והוא האמצעי העומד בין העבותים הם הענפים המתפשטים הקלועים אלה באלה ור"ל קומת הגפן עלה למעלה על כל הסעיפים העליונים מכל האילנות

"ותגבה קומתו" - גבהה בקומה

"מטות עוז" - ענפיה היו מטות עוז ומחוזק להיות מהן שבטי מושלים לרדות וללקות בהן את המורדים בהם ר"ל הממשלה היתה חזקה להכניע ולכבוש את כל הקמים למולה 

מצודת ציון

"מטות" - מלשון מטה ומקל

"עוז" - ענין חוזק

"שבטי" - מלשון שבט ושרביט

"עבותים" - ענין קליעה וכן ענף עץ עבות (ויקרא כג)

"דליותיו" - ענפיו הגדולים כמו לפנות דליותיו (לעיל יז)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויהיו לה מטות עז" וכח גדול, שהתחבר "אל שבטי משלים", שהם מושלי עמים שסביבות ירושלים שבאו עמו בברית, "ותגבה קומתו על בין עבתים", סמוך לאילנות העבותים שענפיהם קלועים זע"ז גבה עד שם, ועי"כ "נתראה בגבהו", הפך מרצון נבוכדנצר שנטע אותו שיהיה גפן סורחת שפלת קומה כנ"ל (סי' י"ז):

ביאור המילות

"מטות, שבטי". כבר התבאר (ישעיה י') כי שבט מציין המשרה, ומטה מציין השוטרים ואנשי החיל, וכן אמר מטה עז שבט למשול:

"עבתים". מקום בגובה האילן שהענפים קלועים יחד ומשם יתרומם הענף האמצעי הנקרא צמרת הארז: