מ"ג יחזקאל יט ה


<< · מ"ג יחזקאל · יט · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֵּרֶא כִּי נוֹחֲלָה אָבְדָה תִּקְוָתָהּ וַתִּקַּח אֶחָד מִגֻּרֶיהָ כְּפִיר שָׂמָתְהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י נֽוֹחֲלָ֔ה אָבְדָ֖ה תִּקְוָתָ֑הּ וַתִּקַּ֛ח אֶחָ֥ד מִגֻּרֶ֖יהָ כְּפִ֥יר שָׂמָֽתְהוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותרא" - אמו כנסת ישראל

"כי נוחלה" - לשון חולי

"ותקח אחד מגוריה" - יהויקים

"כפיר שמתהו" - מלך כל כפיר שבמקרא ארי בחור וגבור

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נוחלה" - מלשון תוחלת ותקוה

"שמתהו" - מלשון שימה 

מצודת דוד

"ותקח" - לקחה אחד מבני המלוכה ושמה אותו למלך ועל יהויקים יאמר

"ותרא" - בית מלכות יאשיהו ראתה כי עמדה זמן מה בתוחלתה שתשוב למלכותה והנה אבדה תקותה כי לא שבה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותרא כי נוחלה אבדה תקותה", יש הבדל בין תוחלת ובין תקוה, שהמיחל מיחל על דבר ברור ומובטח לו, והמקוה יקוה על דבר בלתי מובטח, ר"ל היא נוחלה ונדמה לה שי"ל תוחלת על דבר ברור ומובטח, ובסוף ראתה שאין לה אפי' תקוה על דבר בלתי ברור, "ותקח אחד מגוריה" הוא יהויקים שהמליכהו פרעה נכה בהסכמת העם, "כפיר שמתהו", ר"ל הוא לא היה כפיר כי היה חלוש בטבעו, רק העם שמו אותו שיהיה כפיר, וכבר בארתי במלכים שבעת שהמליך פרעה את יהויקים המליך גם את יהויכין שהיה בן שמונה שנה ושניהם מלכו ביחד, ולכן חשב שניהם כאחד:

ביאור המילות

"נוחלה תקותה", המקוה בלתי מצפה על זמן מוגבל או הבטחה, לא כן המייחל כמ"ש (ישעיה נ"א ה', תהלות ק"ל ה'):
 

<< · מ"ג יחזקאל · יט · ה · >>