פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל יג ו

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חזו שוא וקסם כזב האמרים נאם יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָזוּ שָׁוְא וְקֶסֶם כָּזָב הָאֹמְרִים נְאֻם יְהוָה וַיהוָה לֹא שְׁלָחָם וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָ֤זוּ שָׁוְא֙ וְקֶ֣סֶם כָּזָ֔ב הָאֹֽמְרִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַיהֹוָ֖ה לֹ֣א שְׁלָחָ֑ם וְיִחֲל֖וּ לְקַיֵּ֥ם דָּבָֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חזו" - לשון נבואה

"ויחלו לקיים דבר" - ואיך סבורים לקיים דבריהם לשון תוחלת וי"א איקוויירירא"ט בלע"ז ל' אחר ל' המתנה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חזו שוא" ר"ל

  • א) החזון שיחזו הוא דבר שוא וריק שאין לו מציאות רק ברוח דמיונם, "והקסם" שבו יגידו העתידות הוא דבר "כזב" שלא יהיה הדבר כמו שאמרו, עד שאין ממש בדבריהם לא מצד הדבר עצמו שהוא שוא, ולא מצד התועלת שידעו על ידו את העתיד כי הוא כזב,
  • ב) שחוץ מזה הם מיחסים השוא הזה לדבר ה', וז"ש "ואומרים נאום ה'", ובאמת "ה' לא שלחם", וא"כ אחר שאין לדבריהם מציאות לא מצד עצמם ולא מצד משלחם "איך ייחלו לקיים דבר", איך יתקיימו דבריהם:


ביאור המילות

"שוא, כזב". שוא דבר שאין בו ממש, וכזב דבר בלתי מתקיים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויחלו" - ר"ל ואיך א"כ מבטיחים תוחלת אל העם שיתקיים הדבר שאומרים

"האומרים" - בדבריהם אמרו נאום ה' ולא כן הוא כי ה' לא שלחם

"חזו שוא" - בשוא נבאו ובכזב קסמו כי גם הקוסם לא ידעהו

מצודת ציון

"ויחלו" - מלשון תוחלת ותקוה

<< · מ"ג יחזקאל · יג · ו · >>