פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל ז יב

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בָּא הָעֵת הִגִּיעַ הַיּוֹם הַקּוֹנֶה אַל יִשְׂמָח וְהַמּוֹכֵר אַל יִתְאַבָּל כִּי חָרוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בָּ֤א הָעֵת֙ הִגִּ֣יעַ הַיּ֔וֹם הַקּוֹנֶה֙ אַל־יִשְׂמָ֔ח וְהַמֹּכֵ֖ר אַל־יִתְאַבָּ֑ל כִּ֥י חָר֖וֹן אֶל־כׇּל־הֲמוֹנָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והמוכר אל יתאבל" - אע"פ שדרך המוכר שדהו להיות עצב אל יתעצב כי סופכם לגלות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בא העת" אשר "הקונה אל ישמח" בעבור שהתעשר, "והמוכר" אין צריך "להתאבל" כמו שיבאר בפסוק שאח"ז מפני שילכו כולם בגולה. ומדוע בא העת הזאת? משיב כי "חרון על כל המונה" מפני עונותיהם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי חרון" - כי חרון אף ה' יהיה על כל המון העם ולא ישאר מי בארצו

"בא העת" - ר"ל הנה באה בגמול כי נתמלאה הסאה ובא העת אשר הקונה לא ישמח בקניית השדה וכדרך הקונה כי יגלה ממנה ולא תשאר בידו והמוכר לא יתאבל על מה שמכר שדהו כי אף בזולת המכירה לא תשאר בידו

<< · מ"ג יחזקאל · ז · יב · >>