מלבי"ם על יחזקאל ז
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ז · >>
פסוק ב
פסוק ג
- א) בהשקף על תכונת נפש החוטאים, אם השתרשו החטאים במדות נפשו ותכונותיו עד שנפשו ומחשבותיו מלאים ממזימת החטא ואינם מקריים מצד התאוה לפי שעה וז"ש "ושפטתיך כדרכיך",
- ב) בהשקף על כמות החטאים עצמם ורבוים, וז"ש "ונתתי עליך את כל תועבותיך":
ביאור המילות
(ג-ד) "כדרכיך", הדרכים הם המדות ודרכי הנפש, שהם שורש להמעללים והפעולות, וזה ההבדל תמיד בין דרכים ומעללים, דרכים ותועבות, כמ"ש (ירמיה י"א י"ח) ולפעמים יעשה אדם מעשה רע מצד הכרח טבעו, למשל מצד שטבעו נוטה לכעס או לגאוה או תאוה וכד', ואז אין כל המעשה מתיחסת אליו, כי טבע יצירתו הכריחו לזה, אבל אחר שאשפט על פי דרכיך אתן את כל תועבותיך עליך, כי לא חטאת מפני הכרח הטבע, רק מרצון ומשרירות לבך ולכן אמר דרכיך עליך אתן, ר"ל שאינם מצד טבע יצירתך רק מבחירתך, ועי"כ ותועבותיך בתוכך תהיינה, כי חטאת בזדון ובשאט נפש:
"לא תחוס עיני ולא אחמול", ההבדל בין חמל חוס ורחם, בארתי (ישעיה י"ג. ירמיה י"ג י"ד כ"א ז'. יחזקאל סימן ח', וסי' ט', וסי' ט"ז):פסוק ד
פסוק ה
- א) שעד עתה לא באה הרעה בפעם אחת כי תחלה נלקו בממון ואח"כ ביסורים, כי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה אולי ישובו, ועתה "רעה אחת" שבא תיכף עונש הגוף,
- ב) עד עתה בא הרע לתכלית טוב ר"ל כדי שישובו בתשובה ושלא תבא הרעה, ועתה "רעה אחת רעה" ר"ל שהרעה היא רעה היינו לתכלית רע,
- ג) עד עתה לא באה הרעה תיכף רק הזהירם תחילה והמתין אולי ישובו, ועתה "הנה באה" תיכף:
פסוק ו
ביאור המילות
"הקיץ", שרשו קוץ מנחי העי"ן, וקץ הוא מן הכפולים:פסוק ז
ביאור המילות
"הצפירה", תרגום בקר צפרא:
" בא העת קרוב היום", יום הוא פרטי יותר מן עת, שעת יציין הזמן הכולל המיוחד לאיזה דבר, ויום מציין היום הפרטי, כמ"ש בס' התורה והמצוה אחרי (סי' ו'), ומלת בא נמשך לשתים, בא מהומה:פסוק ח
ביאור המילות
"מקרוב", ר"ל ממקום קרוב.
"חמתי, אפי". עי' הבדלם למעלה (ה' י"ב):פסוק ט
פסוק י
ביאור המילות
היציאה הוא הפך הביאה שאמר באה הצפירה, והיום הוא אחר הבקר, שבהיות נכון היום כבר יצאה הצפירה:פסוק יא
ביאור המילות
"לא מהם", ר"ל לא נמצא מהם, פירוש שכלו כולם, וגם לא נמצא שארית מהמון העם שלהם שהם הפחותים (כנ"ל ה' ז'):
"ולא מהמהם", שרשו המה במשקל יפה קשה, ר"ל אף לא נשאר דבר מהמיתם:
"ולא נה בהם", מלשון וינהו כל בית ישראל אחרי ה', או מלשון נהי, אין אחד שימשך אחר ה', או שישא נהי על הצרות האלה וישוב בתשובה:פסוק יב
פסוק יג
ביאור המילות
"חיתם", נפשם, כמו וחיתם בקדשים (איוב ל"ו):פסוק יד
ביאור המילות
"בתקוע", כן נקרא השופר, לפי שתוקעים בו:פסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
ביאור המילות
"תלכנה מים", כמו מים יתהלכו למו, או יזיעו מים מרוב הפחד:פסוק יח
פסוק יט
ביאור המילות
"נפשם לא ישבעו", שביעת נפש היא יותר ממליאת בטן ומעים, שימלא בטנו גם בדברים בלתי ערבים לו, ונפשו לא תשבע במו, ואמר צדיק אוכל לשובע נפשו, ובטן רשעים תחסר, שלא לבד שלא תשבע נפשם כי גם לא ימלאו בטנם:פסוק כ
- א) "שצבי" עדיו של הזהב זאת "שמו" להם "לגאון" ותפארת, שכל גאונם היה ע"י צבי עדיו, ע"י חמדת הזהב ועדי עדיים,
- ב) כי "צלמי תועבותם ושקוציהם עשו בו" בהזהב שעשו ממנו ע"ז, "על כן נתתיו להם לנדה" מדה כנגד מדה:
ביאור המילות
"וצבי עדיו", החמדה של תכשיטיו של הזהב, שמו לגאון, שגאון נעלה מן צבי כמ"ש (ישעיה ד' ב') עיי"ש בהערה:
" וצלמי תועבותם שקוציהם עשו בו", חסר ו' ושקוציהם, ר"ל וצלמי שקוציהם, וע"ד המליצה, הצלמים הם עשו בו את שקוציהם, כי עובדי ע"ז היו מהבילים שהצלמים ישמשו בזהב וכסף שנודרים להם לעשות בם מאויי לבם ושקוציהם, כי היו מיחסים להצלמים תאוות וחפצים ואהבת זהב וכסף ועשות נבלות בעזרת הזהב כמו בני אדם כידוע בספורי הבלי (המיטאלאגיע) ושירי היונים, והיו נודרים כסף וזהב להצלמים להפיק מהם רצון. וכמו שנדרוהו לנדה שהוא הע"ז, כן נתתיו להם לנדה. ועז"א וחללוהו שיוציאוהו לחול כי מה שנדרו לע"ז היה בעיניהם קדש:פסוק כא
ביאור המילות
"לבז", לשלל. השלל הוא הנשאר אחר המלחמה, ואם בוזזים אותו אנשי החיל איש לו, נקרא בז, כמ"ש (ישעיה ח' ב'), ופה מה שישאר ולא יבוזו הזרים הוא השלל, ויקחוהו רשעי הארץ:פסוק כב
ביאור המילות
"צפוני", דבר שאין העין יכול לראות, הארון ובית קה"ק והשכינה, ועז"א מלת בה, וכן וחללוה, בלשון נקבה, על שכינת הכבוד:פסוק כג
ביאור המילות
"הרתוק", שלשלת כפולה, ועז"א רתקו בזקים (נחום ג') זקים כפולים ומשולשים:פסוק כד
ביאור המילות
"ונחלו", מענין חילול, והיה ראוי לכתוב ונחלו, כמו ונסבו בדגש, והוקל וכן ונחלת בך (רד"ק), וכן הוקל הדגש במלת מקדשיהם:פסוק כה
ביאור המילות
"קפדה", וחברו קפדתי כאורג חיי (ישעיה ל"ח י"ב), ופירשתי שם מענין קשירת וכריכת הרתוק:פסוק כו
ביאור המילות
"הוה", דבר ההוה ומתחדש ובא על השבר המתהוה פתאום, מלת ובקשו נמשך לכל המאמר, ובקשו תורה אשר תאבד מכהן:פסוק כז
ביאור המילות
"מדרכם אעשה אותם", מלת אותם תחת אתם. ויל"פ שר"ל על צד המליצה יעשה אותם בריה חדשה, דהיינו שינוי צורתם ומלכותם מן השלימות אל הפחיתות, והחומר שממנו יעשה הכלי הגרוע הזה יהיה מדרכם הרע, ר"ל כי חומר הרע אין נמצא אצל ה' לעשות ממנו דבר רק האדם יכינהו במעשיו הרעים:<< · מלבי"ם על יחזקאל · ז · >>