מ"ג יחזקאל ו יב


<< · מ"ג יחזקאל · ו · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָרָחוֹק בַּדֶּבֶר יָמוּת וְהַקָּרוֹב בַּחֶרֶב יִפּוֹל וְהַנִּשְׁאָר וְהַנָּצוּר בָּרָעָב יָמוּת וְכִלֵּיתִי חֲמָתִי בָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָרָח֞וֹק בַּדֶּ֣בֶר יָמ֗וּת וְהַקָּרוֹב֙ בַּחֶ֣רֶב יִפּ֔וֹל וְהַנִּשְׁאָר֙ וְהַנָּצ֔וּר בָּרָעָ֖ב יָמ֑וּת וְכִלֵּיתִ֥י חֲמָתִ֖י בָּֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והנצור" - הנאסף אל העיר ויצורו עליו "וכליתי חמתי" - אשלים כל חרוני וחפצי ברעתם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והנשאר והנצור" - הנשאר בהעיר והוא בתוך המצור כי האויבים צרים עליה הנה הוא ימות ברעב מחסרון הלחם

"וכליתי" - אשלים בם כל חמתי

"והקרוב" - המקריב עצמו למלחמה יפול בחרב האויב

"הרחוק" - המרחיק עצמו מן המלחמה ויברח לארצות הגוים להמלט שמה הנה לא ימלט מן הדבר וימות בה 

מצודת ציון

"והנצור" - מלשון מצור

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרחוק", מי שהוא במדבר רחוק מן האויב "ימות בדבר, והקרוב" אל העיר ששם יעמוד האויב "יפול בחרב" אויב, והנשאר בעיר שיהיה "נצור" במצור "יפול ברעב", על כל זה תאמר אח ושמחה, כי עי"ז ירויחו שני דברים,
  • א) שעי"ז "וכליתי חמתי בם", ע"י שיקבלו ענשם תכלה החמה שהיה לי עליהם
  • ב) שעי"ז.

ביאור המילות

"והנצור", נפעל משורש צור, כמו כעיר נצורה (ישעיה א):
 

<< · מ"ג יחזקאל · ו · יב · >>