מלבי"ם על יחזקאל ו
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ו · >>
פסוק ג
ביאור המילות
"להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות", הרים גדולים מגבעות והגבעות סביב ההרים (ישעיה ב' ב'): אפיקי ואפיקיו, מקום שהמים מוגרים בשטף והוא בין ההרים הרמים שמי ההרים מוגרים באפיקים: וגאיות, מקביל עם גבעות שהגיא הוא בין הגבעות:פסוק ד
ביאור המילות
"במותיכם מזבחותיכם", הבמות הם של יחידים, והמזבחות הם לרבים, והשממה היא הפך קיבוץ הרבים, אמר שהמזבחות ישמו באין איש דורש אותם:
"חלליכם", פגרי בני ישראל, החללים הם מוכי חרב, והפגרים כולל כל פגר מת, וכן (ישעיה ל"ד ג'):פסוק ה
פסוק ו
ביאור המילות
"ויאשמו", מענין חטא ואשם, וגדר אשם המכיר שראוי לעונש על חטאו (ישעיה כ"ד ו'):פסוק ז
פסוק ח
ביאור המילות
"והותרתי", כמו בכל עצב יהיה מותר, ר"ל ריוח ותועלת:
"בגוים", בארצות בספר זה יציין תמיד שמן הגוים הסמוכים נפוצו לארצות רחוקות כנ"ל (ה' ה'):פסוק ט
ביאור המילות
"אשר נשברתי את לבם", פי' כמו שברתי (בפועל) והוא יוצא, ובא בצורת הנפעל לכונה תאומית, שכביכול נשבר לבו בשברון לבם, ע"ד עמו אנכי בצרה, ויל"פ בגוים אשר נשבו שם, אשר שם נשברתי, יזכרו את לבם הזונה, מציין שבגוים נשבר כח אל מעוזם מעשות חיל, כי שם נשבו בניו והצל לא יצילם:
"ונקטו", משורש קטט (כי הט' דגושה) כמו בתקוממך אתקוטט, ובא גם מנחי העי"ן, ארבעים שנה אקוט בדור, מענין מריבה, והבדלו שתכונת הקטטה נמצא בכחות נפשו על דבר בלתי מרוצה אל הנפש, כמו ראיית בוגדי ה' ומתקוממיו, וע"כ בא בהתפעל ובנפעל. וכן נקטה נפשי בחיי (איוב י') ופה יקוטו עם פניהם, פי' עם עצמם:פסוק י
ביאור המילות
"לא אל חנם", היה לו לומר על חנם. ומזה ראיה שר"ל לא אל לא תועלת עשיתי, והאתנח שבא על אני ה', לעד שנפסק הענין:פסוק יא
ביאור המילות
"אח", מענין שמחה, האח חמותי, האח האח ראתה עינינו:
"תועבות רעות", סמוך על סמוך תועבות הרעות, ויל"פ הכה ברגלך אל תועבות, ואמור אח אל רעות (ר"ל הצרות) של בית ישראל, ומפרש הרעות אשר בחרב ובדבר יפולו, עיין בפי':פסוק יב
- א) שעי"ז "וכליתי חמתי בם", ע"י שיקבלו ענשם תכלה החמה שהיה לי עליהם
- ב) שעי"ז.
ביאור המילות
"והנצור", נפעל משורש צור, כמו כעיר נצורה (ישעיה א):פסוק יג
- א) תכירו ע"י "שיהיה חלליהם בתוך גלוליהם", וכן יהיו "במקום" שחטאו "ונתנו ריח ניחוח לכל גלוליהם", ובזה ידעו שבא להם העונש בעבור החטא,
- ב) תכירו זה ע"י במה.
ביאור המילות
"בכל", כמו ובכל:
"עבתה", מן עץ עבות, ובא במשקל עקבה מדם (הושע ו'):פסוק יד
ביאור המילות
"שממה ומשמה", משמה גדול מן שממה, מורה על התמדת השממון, ועל שישמו ע"י אחרים שזה גדר בנין הכבד. ועל כן כפל שמה ומשמה (לקמן כ"ג ל"ג, ל"ג כ"ח, ל"ה ג'):<< · מלבי"ם על יחזקאל · ו · >>