מ"ג יונה ב ט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַעֲזֹֽבוּ׃
תרגום יונתן
לָא כְּעַמְמַיָא פַּלְחֵי טַעֲוָתָא, מֵאֲתַר דְאִתּוֹטַב לְהוֹן לֵית אִינוּן יָדְעוּן:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
- משמרים – פועל יוצא. והטעם, על אנשי הספינה שהיו קוראים אליו, ויוכיח זה את זה.
- ומילת חסדם, שהיו חושבים כי חסד היו עושים. או פירושו כמו "חסד הוא" (ויקרא כ, יז):
רד"ק
- משמרים הבלי שוא – אנשי הספינה, שהיו עובדים אלילים, והם משמרי הבלי שוא, ידעתי שאחר שנמלטו מן הצרה יעזבו חסדם, שיראו את ה' וזעקו אליו ונדרו נדרים, לא יקיימו מה שנדרו וישובו לעבודת אלהיהם. אבל אני לא כן, כי בקול תודה אזבחה לך (פסוק י):
- משמרים – אינו פועל יוצא, אלא הוא כמו שומרים.
- ויש מפרשים חסדם יעזבו מן "חסד הוא" (ויקרא כ, יז), כלומר, יעזבו אליליהם שהם חסד ונבלה.
- וכן הוא בפרקי רבי אליעזר: כיוון שראו המלחים כשהגיעו אל נינוה את כל הניסים שעשה הקב"ה עם יונה, עמדו והשליכו איש אלהיו בים, שנאמר: משמרים הבלי שוא חסדם יעזובו. חזרו ליפו ועלו לירושלים ומלו את בשר ערלתם, שנאמר: "וייראו האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבחים" (לעיל א, טז). וכי זבח זבחו?! אלא זה דם ברית מילה, שהוא כדם זבח.
- ונדרו להביא איש את אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו ליראה את ה' אלהי יונה, ונדרו ושילמו. ועליהם הוא אומר, על הגרים גרי הצדק.
- ויונתן תרגם: "לא כעממיא פלחי טעותא" וגו':
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
משמרים הבלי שוא – הם אנשי הספינה, המשמרים הבלי שוא, הוא העבודת כוכבים, ידעתי שהם יעזבו חסדם ולא יקיימו מה שנדרו בעת צרה:
מצודת ציון
הבלי – מלשון הבל ודבר שאין בו ממש:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •