<< · מ"ג יונה · ב · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַעֲזֹֽבוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

לָא כְּעַמְמַיָא פַּלְחֵי טַעֲוָתָא, מֵאֲתַר דְאִתּוֹטַב לְהוֹן לֵית אִינוּן יָדְעוּן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

משמרים הבלי שוא – אותן שעובדים לכוכבים ומזלות: חסדם יעזובו – יראת הקב"ה שכל חסדם וטובתם מאיתו, יעזובו. אבל אני איני כן, אלא בקול תודה אזבחה לך (פסוק י). כך תרגם יונתן. ופרקי דרבי אליעזר דרשו כלפי המלחים, שעזבו חסדם שהיו מטיבים לעכו"ם ונתגיירו:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

  • משמרים – פועל יוצא. והטעם, על אנשי הספינה שהיו קוראים אליו, ויוכיח זה את זה.
ומילת חסדם, שהיו חושבים כי חסד היו עושים. או פירושו כמו "חסד הוא" (ויקרא כ, יז):

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

  • משמרים הבלי שוא – אנשי הספינה, שהיו עובדים אלילים, והם משמרי הבלי שוא, ידעתי שאחר שנמלטו מן הצרה יעזבו חסדם, שיראו את ה' וזעקו אליו ונדרו נדרים, לא יקיימו מה שנדרו וישובו לעבודת אלהיהם. אבל אני לא כן, כי בקול תודה אזבחה לך (פסוק י):
  • משמרים – אינו פועל יוצא, אלא הוא כמו שומרים.
  • ויש מפרשים חסדם יעזבו מן "חסד הוא" (ויקרא כ, יז), כלומר, יעזבו אליליהם שהם חסד ונבלה.
וכן הוא בפרקי רבי אליעזר: כיוון שראו המלחים כשהגיעו אל נינוה את כל הניסים שעשה הקב"ה עם יונה, עמדו והשליכו איש אלהיו בים, שנאמר: משמרים הבלי שוא חסדם יעזובו. חזרו ליפו ועלו לירושלים ומלו את בשר ערלתם, שנאמר: "וייראו האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבחים" (לעיל א, טז). וכי זבח זבחו?! אלא זה דם ברית מילה, שהוא כדם זבח.
ונדרו להביא איש את אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו ליראה את ה' אלהי יונה, ונדרו ושילמו. ועליהם הוא אומר, על הגרים גרי הצדק.
ויונתן תרגם: "לא כעממיא פלחי טעותא" וגו':

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

הבלי – מלשון הבל ודבר שאין בו ממש: 

מצודת דוד

משמרים הבלי שוא – הם אנשי הספינה, המשמרים הבלי שוא, הוא העבודת כוכבים, ידעתי שהם יעזבו חסדם ולא יקיימו מה שנדרו בעת צרה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"משמרים", עתה שקבל ע"ע ללכת לנינוה ולהוכיחם כדבר ה', אמר אל עצמו דברי תנחומים, הלא אלה אנשי נינוה שהם "משמרים הבלי שוא" ומאמינים בע"ז, הכי אפשר "שחסדם יעזבו" שיעזבו את הע"ז שלהם (מלשון חסד וחרפה) הלא בודאי לא ישובו מחטא ע"ז שבידם, או ר"ל הגם שישובו לפי שעה הלא אח"כ יעזבו חסדם ויתחייבו כליה שנית:

 

<< · מ"ג יונה · ב · ט · >>