פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות יואל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְפָנָיו֙ רָ֣גְזָה אֶ֔רֶץ רָעֲשׁ֖וּ שָׁמָ֑יִם שֶׁ֤מֶשׁ וְיָרֵ֙חַ֙ קָדָ֔רוּ וְכוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נׇגְהָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

קֳדָמוֹהִי חֲרוֹבַת אַרְעָא זָעוּ שְׁמַיָא שִׁמְשָׁא וְסִיהַרָא קָבָלוּ וְכוֹכְבַיָא כְּנָשׁוּ זְהוֹרְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רעשו שמים" - בשביל פורענות הבאה על ישראל רוגזים ורועשים

"אספו נגהם" - הכניסו אורן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לפניו רגזה ארץ רעשו שמים", ר"ל שיבוטל סדר המערכת כי יהיה הדבר השגחיי מאת ה' (ובישעיה י"ג) על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה. שם ר"ל שה' יסדר את המערכת וישנהו בענין שיחריב את בבל ע"י המערכת, ופה ר"ל שלא יעשה הדבר ע"י המערכת כלל רק ע"י ה' לבד ותחלה רגזה ארץ מלפניו, וממילא רעשו שמים, כי יתבטלו ע"י ההנהגה ההשגחיית, וכן "שמש וירח קדרו", כי תתבטל הוראתם והנהגתם, "וכוכבים אספו נגהם" כי לא יהיה להם השפעה והארה כלל:


ביאור המילות

"רגזה ארץ רעשו שמים". הרעש הוא יותר מן הרוגז, ובישעיה י"ג על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה ששם שינה המערכת מעט, ופה ר"ל שעקר את המערכת לגמרי, כי היה שוד משדי השדד את המערכת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לפניו רגזה ארץ וגו'" - ר"ל צער גדול יהיה בעולם בעת יבוא כאלו תרגז הארץ וירעשו השמים ושמש וירח נשחרו והכוכבים הכניסו זהרם ולא יאירו על פני תבל

מצודת ציון

"רגזה" - ענין תנועת החרדה

"רעשו" - ענין רעדה

"קדרו" - ענין שחרות כמו קודר שחותי (תהלים לה)

"אספו" - ענין הכנסה וכן ואין איש מאסף אותם (שופטים י"ט)

"נגהם" - ענין הארה וזריחה כמו מנוגה נגדו (תהלים י"ח)

<< · מ"ג יואל · ב · י · >>