פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בא" - כאלו כבר בא

"יום ה'" - הפורענות מה'

"ירגזו" - מחרדת קול שופר יחרדו

"בהר קדשי" - זה ציון וכפל הדבר במ"ש

"תקעו שופר" - להזהיר את העם על התשובה

מצודת ציון

"והריעו" - מלשון תרועה

"ירגזו" - ענין תנועת חרדה כמו רגזו ואל תחטאו (שם ד)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד שני דור ודור" - עד שיכלו שני הדורות ר"ל עד עולם

"לא יוסיף" - להיות כמוהו

"עם רב ועצום" - על הארבה יאמר בדרך שאלה

"לא נהיה" - כי בימי משה היה מין אחד וזהו מהרבה מינים

"כשחר" - כמו אור השחר הפרוש על ההרים כן יהיה הארבה מכסה את ההרים

מצודת ציון

"וערפל" - הוא עב הענן

"כשחר" - האור הבוקר

"פרש" - מלשון פרישה ושטיחה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לפניו וגו'" - רצה לומר: ההשחתה תהיה עצומה כל כך, כאילו האש אכלה יבול הארץ לפני בואו, וכאלו הלהב שרפה היבול אחרי הלכו. כי מדרך הנהוג, כמעט אי אפשר שיעשה הארבה לבד השחתה גדולה כל כך, כי אם בצרוף השחתת אש לפניו ולאחריו.

"לפניו" - לפני בואו היתה הארץ כגן עדן, מלאה מיבול; ואחרי הלכו נעשה מדבר שממה.

"וגם פליטה" - לא השאיר שום פליטה, כי את הכל אכל.

מצודת ציון

"תלהט" - ענין שריפה.

"להבה" - שלהבת.

"פליטה" - ענין שארית כמו (איכה ב): "פליט ושריד".

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כמראה סוסים" - במרוצתו דומה הוא למראה סוסים

מצודת ציון

"וכפרשים" - הם הרגילים לרכוב על סוסים

"ירוצון" - מלשון ריצה ורדיפת ההליכה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כעם עצום" - הוא כעם חזק הערוך ומסודר למלחמה

"אכלה קש" - שאז משמעת הקול כן נשמע הרעשת קול הארבה

"על ראשי ההרים ירקדון" - אשר מרקדין במרוצתם על ראשי ההרים שהקול נשמע למרחוק

מצודת ציון

"ירקדון" - מלשון רקוד וקפיצה

"קש" - תבן דק

"ערוך" - מסודר

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל פנים" - כל פני הבריות קבצו שחרות כקדרה

"יחילו עמים" - כולם יחרדו מפניו ועל שהמשילם לעם הערוך למלחמה אמר בו לשון הנופל בעם והוא מדרך גוזמא והפלגה כדרך המליצה

מצודת ציון

"יחילו" - מלשון חיל וחלחלה

"פארור" - כעין קדרה כמו ובשלו בפרור (במדבר יא)והאל"ף נוספת

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואיש" - כל אחד ילך בדרכו המיוחד לו ולא ילכו באורח מעוקם ומותעה

מצודת ציון

"יעבטון" - אין לו דמיון ופתרונו לפי ענינו הוא ענין עקום ומעוקל

"אורחותם" - מלשון אורח ודרך

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובעד השלח יפלו" - ישכבו על החרבות לא יהיו נחתכים עליו לחתיכות

"לא ידחקון" - זה לזה כי כל אחד ילך במסילתו המיוחד לו

מצודת ציון

"ידחקון" - מלשון דחק

"גבר" - איש ואמר בלשון שאלה על הארבה

"במסלתו" - מלשון מסילה ודרך

"ובעד" - ענינו כמו על וכן וכפר בעדו (ויקרא ט"ז)

"השלח" - כן יקרא החרב וכן ואיש שלחו בידו (דברי הימים ב' כ"ג)

"יפלו" - ישכנו כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ"ה)

"יבצעו" - ענין חתוך כי פתות אותה פתים (ויקרא ב') תרגם אונקלוס בצע יתה ביצועין

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעיר ישקו" - בתוך העיר ישמיעו קול וירוצו על החומות ויעלו בבתים ויבואו בהם דרך החלונות כמו הגנב ולפי שהמשילו לעם אמר לשון הנופל באנשי מלחמה אבירי לבב הלוחמים בחזקה והיא ענין מליצה

מצודת ציון

"ישוקו" - ענין השמעת קול כמו כמשק גבים (ישעיהו ל"ג)

"בעד" - בדרך וכן בעד החלון (שופטים ה')

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לפניו רגזה ארץ וגו'" - ר"ל צער גדול יהיה בעולם בעת יבוא כאלו תרגז הארץ וירעשו השמים ושמש וירח נשחרו והכוכבים הכניסו זהרם ולא יאירו על פני תבל

מצודת ציון

"רגזה" - ענין תנועת החרדה

"רעשו" - ענין רעדה

"קדרו" - ענין שחרות כמו קודר שחותי (תהלים לה)

"אספו" - ענין הכנסה וכן ואין איש מאסף אותם (שופטים י"ט)

"נגהם" - ענין הארה וזריחה כמו מנוגה נגדו (תהלים י"ח)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יום ה'" - יום הפורעניות הבא מה'

"ומי יכילנו" - מי יכול לסבול היום ההוא

"כי רב" - ר"ל שאמר אשר מחנהו רב מאד

"עושה דברו" - המשחית בשליחות המקום ב"ה

"נתן קולו" - אל עמו השמיע קולו ע"י הנביאים לפני בוא חילו הוא הארבה

מצודת ציון

"נתן" - ר"ל השמיע

"חילו" - מלשון חיל וצבאות עם

"יכילנו" - ענין הסבלה והחזקה כמו מרבה להכיל (יחזקאל כ"ג)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגם עתה" - אחר שנגזרה הגזרה

מצודת ציון

"עדי" - אלי כמו האזינה עדי (במדבר כ"ג)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי חנון וגו'" - וירחם עליכם

"ונחם" - מתחרט על הרעה שחשב לעשות

"ושובו" - בהכנעה כזאת שובו אל ה'

"וקרעו לבבכם" - ר"ל עשו הכנעה בלב ולא במעשה קריעת הבגדים לבד

מצודת ציון

"וקרעו" - ר"ל פתחו והסירו ערלת לבבכם להראות הכנעה

"ונחם" - ענין חרטה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מנחה ונסך" - ר"ל יהיה ממה להביא מנחה ונסכים

"והשאיר" - ר"ל אף כשיבוא הארבה הנה בלכתו ישאר אחריו ברכה ולא ישחית הכל

"מי יודע" - מי שיודע עון בעצמו ישוב ויתחרט

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קראו עצרה" - הכריזו להתאסף לבית ה'

"קדשו צום" - הזמינו יום צום

"תקעו שופר" - להזהיר על התשובה

מצודת ציון

"קדשו" - הזמינו

"קראו" - הכריזו

"עצרה" - ענין קבוץ ואסיפה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחפתה" - הוא מקום הסתרת הכלה עם החתן והוא החדר שזכר

"אספו עוללים" - שגם הם יתענו עמכם

"יצא חתן מחדרו" - להתקבץ עם כל העם ולא ישמח אז עם כלתו

"קדשו קהל" - הזמינו את כל הקהל להתענות לפני ה'

מצודת ציון

"קהל" - אסיפת עם

"עוללים" - קטנים

"מחפתה" - מלשון חפוי ומכוסה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איה אלהיהם" - ר"ל מדוע עזב עמו שיהיו חסירי לחם

"לחרפה" - כי בעבור הרעב בע"כ ילכו אל ארצות הבבליים ויהיו לחרפה ביניהם וימשלו בם כדרך התושבים על הגרים

מצודת ציון

"חוסה" - מלשון חוס וחמלה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקנא" - ר"ל כאשר כן תעשו אז בעבור ארצו יתקנא המקום בהשפעת ארץ הכשדים

מצודת ציון

"ויקנא" - מלשון קנאה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושבעתם אותו" - ר"ל תשבעו ממנו

"חרפה בגוים" - ר"ל להיות גרים ביניהם מעקת רעבון ולסבול חרפתם

"ויען" - על שאלת בקשת עמו

"הנני שולח לכם" - ר"ל מעתה תהיה הברכה בתבואת השדה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי הגדיל לעשות" - כי הארבה הגדיל לעשות רעה מרובה בא"י ולכן ימות ולא ישוב עוד

"ותעל צחנתו" - כפל הדבר במ"ש

"ועלה באשו" - אחר המיתה יעלה ריחם הרע באפי העוברים

"וסופו" - סוף קבוצת הארבה ההולך באחרונה אדיחנו אל הים האחרון הוא ים המערבי

"את פניו" - התחלת קבוצת הארבה אדיחנו אל הים הקדמוני הוא ים המלח שהוא במזרחו של א"י

"והדחתיו וגו'" - למות שמה

"ואת הצפוני" - הארבה הבא מפאת צפון ארחיק מעליכם ולא ישוב לבוא

מצודת ציון

"והדחתיו" - מלשון דחיה

"פניו" - ר"ל ראשו ותחלתו

"האחרון" - המערב קרוי אחור וכן עד הים האחרון (דברים לד)

"באשו" - ענין סרחון

"צחנתו" - ענינו כמו באשו ואין לו דמיון ובפייט כל נדרי צחן הסר

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תראי אדמה" - שלא ישוב הארבה שוב אלא גילי ושמחי כי מעתה הגדיל ה' לעשות טובה הרבה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי עץ נשא פריו" - ר"ל כי אפילו העץ יגדל פרי וכל שכן שתצמיח דשא כי יותר יש צורך מטר השמים אל האילנות מלדשא הארץ

"אל תראו בהמות שדי" - לדאוג על חסרון המרעה כי מעתה תגדל דשא במקום אהלי המדבר מושב הרועים

מצודת ציון

"דשאו" - מלשון דשא ועשב

"נאות" - מדור

"נשא" - טען וגדל

"חילם" - מלשון חיל וכח ור"ל פריים

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בראשון" - ר"ל כמו בזמן הראשון קודם עצירת הגשמים שהיה כל אחד בזמנו

"את המורה לצדקה" - את המטר יתן בצדקה ולא לפי הגמול

מצודת ציון

"המורה" - כן יקרא הגשם היורד אחר הזריעה כי מרוה ומשביע הארץ והזרעים וכן יורה ומלקוש (דברים י"א)

"לצדקה" - כמו בצדקה ובא הלמ"ד במקום הבי"ת כמו ישבת לכסא (תהלים ט') ומשפטו בכסא

"ומלקוש" - הוא מטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והשיקו" - כשהיין והשמן יורדים אל היקב משמיעים הרעשת קול ור"ל שיתרבו היין והשמן

מצודת ציון

"הגרנות" - מקום שאוצרים שם התבואה

"בר" - תבואה כמו לשבר בר (בראשית מ"ב)

"והשיקו" - ענין השמעת קול כמו כמשק גבים (ישעיהו ל"ג)

"היקבים" - הם הבורות שהיין והשמן יורד בהם

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושלמתי לכם" - מה שנחסר בשנים הקודמים ע"י הארבה אשלים אותה למלאות הכל כי תהיה הברכה מרובה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יבשו עמי לעולם" - ר"ל עוד לא ילכו לגור בארצות הכשדים מחסרון הלחם ולא יסבלו אח"כ חרפת הכשדים ובשתם

"והללתם" - אז תהללו את ה' אשר עשה עמכם דבר שיש להפליא בו כי תהיה הברכה בתכלית

"ואכלתם" - אז תאכלו אכילה ושביעה ר"ל לא יחסר הלחם ותאכלו עד כדי שביעה לא כדרך שאוכלים בימי הרעב רק להחיות את הנפש

מצודת ציון

"והללתם" - מלשון הלול ושבח

"להפליא" - מלשון פלא ותמהון

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואין עוד" - ר"ל אין עוד אלהים לעכב על ידי מלתת לכם ברכה מרובה כזאת

"ולא יבשו וגו'" - ולכן לא יבשו עד עולם כי מי יעמוד למולי להביאם לידי בושה

"וידעתם" - אז תראו אשר אני בקרב ישראל להשגיח בהם