רש"י על יואל ב
<< · רש"י על יואל · ב · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"תקעו שופר" - להשמיעם שישובו בתשובה בטרם תבואתם הרעה הזאת
"יום ה'" - מה שאמרנו למעלהפסוק ב (כל הפסוק)
"כשחר פרוש על ההרים" - הארבה והגזם נפרשים על ההרים כשחר הנפרש בכל העולם
"כמוהו לא נהיה מן העולם" - לבוא כל המינים הללו זה אחר זה אבל מין ארבה לבדו לא היה כמו אותו של מצרים שנאמר ואחריו לא יהיה כן (שמות י)פסוק ג (כל הפסוק)
"לפניו אכלה אש" - משחיתים את הכל כאילו אש אוכלת לפניהם ולהבה מלהטת אחריהם
"כגן עדן" - היתה הארץ לפני בואו ואחר שילך הניח את הארץ כמדבר שממהפסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"כקול להב" - האוכלת קש משמעת קול
"ערוך מלחמה" - לפי שהוא דבוק נקוד חטף סגולפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"ובעד השלח" - כמו בעד החלונים על פני כלי זיין יפלו ויחנו
"ולא יבצעו" - ולא יקבלון ממון ויונתן פתר בו לשון שליחות בשביל שליחות של הקב"ה מפילין עצמן ובצע כסף לא לקחופסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"רעשו שמים" - בשביל פורענות הבאה על ישראל רוגזים ורועשים
"אספו נגהם" - הכניסו אורןפסוק יא (כל הפסוק)
"וה' נתן" - עליהם קולו במאמר נביאיו לפני שלחו בהם את חילו זה
"כי רב מאד מחנהו" - אשר ישלח בכם אם לא תטיבוןפסוק יג (כל הפסוק)
"ואל בגדיכם" - כי איני חש לקריעת בגדיכם ד"א קרעו לבבכם ואל תצטרכו לקרוע בגדיכם מחמת אבל
"ונחם על הרעה" - נהפך למחשבה אחרתפסוק יד (כל הפסוק)
"מי יודע" - שיש בו עון ישוב וניחם
"והשאיר" - החסיל והגזם אחריו ברכה ע"י התשובה תבא ברכה בפירותפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
"לחרפה" - לגדופין
"למשל בם גוים" - לשון משל ושנינהפסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
"ואת הצפוני" - יש לפותרו על חיל הארבה ועליו נופל ל' הדחתיו אל ארץ ציה ושממה ד"א העם הבא מצפון מלכי אשור ורבותינו אומרים זה יצר הרע שצפון בלבבו של אדם
"הקדמוני" - המזרחי ורבותינו שפירשו ביצר הרע דרשו שני הימים הללו במקדש ראשון ובמקדש שני וכן פירשוהו על אשר שם פניו במקדש ראשון ושני והחריבם ולפי התרגום שפירשו על חיל מלך אשור צ"ל פניו (אל) הים הקדמוני מקצת חילו אשלח למזרח ומקצתו למערב
"צחנתו" - באשו יורה עליו שהוא לשון זוהם וטינוף
"כי הגדיל לעשות" - ראה שפשט ידו בגדולים