מ"ג חבקוק א ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָיֹם וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָיֹ֥ם וְנוֹרָ֖א ה֑וּא מִמֶּ֕נּוּ מִשְׁפָּט֥וֹ וּשְׂאֵת֖וֹ יֵצֵֽא׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֵימְתָנִין וּדְחִילִין אִינוּן מִנֵיהּ דִינֵיהּ וּגְזֵרָתֵיהּ נָפְקִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ממנו משפטו ושאתו יצא" - ממנו שופטים ממנו מלכים המטילין משא ואימה על הכל משפטים יושטיצ"א בלע"ז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


מצודת דוד

"ממנו משפטו וגו'" - המשפט שיעשה בעכו"ם ונשיאת הממשלה שיהיה בו יצא ממנו ומעצמו כי לא יצטרך לעזרת עם אחר

"איום ונורא הוא" - הוא מאויים ומפחיד את הבריות

מצודת ציון

"איום" - מלשון אימה ופחד

"ושאתו" - מלשון התנשאות ורוממות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק



"איום ונורא הוא" - האימה בא מצד גודל הדבר עצמו, והמורא הוא שמתיראים מרעתו. והוא איום מצד עצמו, ונורא מצד הרעות שעושה. ומפרש: "ממנו משפטו ושאתו יצא":

  • נגד מה שאמר שנורא הוא, אומר שממנו משפטו יצא, רוצה לומר, שהוא אינו נוהג לפי חקת המשפט הקבועים. שיש משפטים קבועים בין העמים והמלכים, שאין למלך או לעם להתגר מלחמה על עם אשר לא חטא כנגדו, וכל-שכן אם הוא נכנע תחתיו, והם נימוסים קבועים לכל העמים. אבל הוא לא יביט על משפטי המדינות וחוקיהם, רק יקבע לו משפטים כפי רצונו, להסיר גבולות עמים, ולהרעיש ארצות; ועל-כן מתיראים מפניו.
  • ונגד מה שאמר שאיום הוא מצד עצמו, אמר כי ממנו שאתו יצא. כי יש עם המתגבר על-ידי עזרת עמים ומלכים אחרים, אשר כרתו עמו ברית, והוא אינו איום כל-כך, אחר שכוחו תלוי בכח העמים העוזרים אותו. אבל הוא - שאתו יצא ממנו בעצמו, ואינו צריך לעזר עם אחר:

ביאור המילות

"איום ונורא". האימה הוא מצד הדבר עצמו, והמורא הוא מצד הרע שיוכלו להשיג מן הדבר (עי' יהושע ב' ט', איוב ט' ל"ד, י"ג כ"א, ל"ג ז'):

"ושאתו". הוא רוממת הדבר עצמו, כמו הלא שאתו תבעת אתכם (איוב י"ג י"א):
 

<< · מ"ג חבקוק · א · ז · >>