פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות חבקוק


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִנְנִי מֵקִים אֶת הַכַּשְׂדִּים הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר הַהוֹלֵךְ לְמֶרְחֲבֵי אֶרֶץ לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹּא לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־הִנְנִ֤י מֵקִים֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַגּ֖וֹי הַמַּ֣ר וְהַנִּמְהָ֑ר הַהוֹלֵךְ֙ לְמֶרְחֲבֵי־אֶ֔רֶץ לָרֶ֖שֶׁת מִשְׁכָּנ֥וֹת לֹּא־לֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי הָא אֲנָא מֵקִים יַת כַּסְדָאֵי עַמָא מוֹחֲיָא וְקַלִילָא דְאָזֵיל לִפְתָאֵי אַרְעָא לְאַחְסָנָא קִרְוִין דְלָא דִילֵיהּ:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי הנני מקים את הכשדים" שיקומו משפל מדרגתם למשול על גוים, "הגוי המר והנמהר" ר"ל שלפעמים יתרומם גוי אחד ע"י חנופה וחלקלקות שימשוך עמים תחתיו בדברים רכים, אבל הם גוי מר ואכזרי, ולפעמים יתגבר ע"י שכלו ותחבולות, אבל הם גוי נמהר שעושה הכל בלא עצה ותבונה, ובכ"ז הוא "ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו" ר"ל שדרך כובשי ארצות ללכת לארך הארץ ממזרח למערב בארץ השייך לאקלימא שלו, אבל הוא הולך למרחבי ארץ מצפון לדרום שאינו מאקלים שלו, ולפעמים ילך על ארץ שיש לו עליו איזה טענת ירושה מאבותיו אבל הוא רוצה לרשת משכנות לא לו, שאין לו שום טענה עליהם:


ביאור המילות

"המר". כמו מרי נפש:

"והנמהר". כמו ולבב נמהרים יבין לדעת, אשר מעשיו שלא בהשכל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למרחבי ארץ" - בכל מרחב העולם ילך לרשת מקומות שאינם שלו

"כי הנני מקים" - ר"ל משפלותם אקים את הכשדים שהוא גוי מר נפש ואכזרי ונמהר במעשיו מבלי ישוב הדעת

מצודת ציון

"מקים" - ענין רוממות

"המר" - מר נפש ורצה לומר אכזרי

"והנמהר" - מלשון מהירות

"משכנות" - מקומות ששוכנים שם בני אדם

<< · מ"ג חבקוק · א · ו · >>