מ"ג זכריה י א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שַׁאֲלוּ מֵיְהוָה מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ יְהוָה עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שַׁאֲל֨וּ מֵיְהֹוָ֤ה מָטָר֙ בְּעֵ֣ת מַלְק֔וֹשׁ יְהֹוָ֖ה עֹשֶׂ֣ה חֲזִיזִ֑ים וּמְטַר־גֶּ֙שֶׁם֙ יִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם לְאִ֖ישׁ עֵ֥שֶׂב בַּשָּׂדֶֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

שְׁאִילוּ מִן קֳדָם יְיָ מִטְרָא בְּעִדַן לְקִישׁ יְיָ עָבֵיד רוּחָא וּמָחֵית מִטְרָא לִבְנֵי אֱנָשָׁא לְמִתַּן לְהוֹן עִבּוּרָא לְמֵיכַל וְעִסְבָּא לִבְעִירָא בְּחַקְלָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שאלו מה' מטר" - אם תצטרכו

"חזיזים" - עננים מביאים מטר

"לאיש עשב בשדה" - בשביל איש אחד ובשביל עשב אחד הצריך למטר

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שאלו" - ענין בקשה

"מלקוש" - כן יקרא המטר המאוחר כמו יורה ומלקוש (דברים י"א)

"חזיזים" - עננים כמו ודרך לחזיז קולות (איוב כח)

"ומטר גשם" - כפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל יב) 

מצודת דוד

"שאלו מה' מטר" - כאלו יאמר אל בני הדור ההוא בחנו הדבר ושאלו מה' מטר בעת ירידת המלקוש כי אז יש בו צורך רב ותראו שיהיה נעתר לכם ויעלה עננים עם כי לא יורה הטבע עליהם ויתן להם מטר להצמיח לכל איש עשב בשדהו וכאומר הנה בזה תדעו שאתם דבוקים במקום והוא משגיח בכם למלאות מחסורכם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שאלו", נמשך למעלה הבחורים והבתולות ינובבו ויאמרו שהם רוצים רק דגן ותירוש, ולכן אל תשאלו מה' אבני נזר, רק "שאלו מה' מטר בעת מלקוש", כי ה' יתן המטר בהשגחה והגם שלא תהיה הטבע מוכנת לשירד מטר, "ה' עושה חזיזים ויתן מטר גשם", ר"ל גשם השגחיי לא לבד לצורך הרבים כי "לאיש" אחד, וגם לבעבור "עשב" אחד הנמצא "בשדה", אם העשב הזה צריך מטר יורידנו בעבורו:

ביאור המילות

"מטר, מלקוש, גשם, חזיזים". מלקוש הוא הגשם היורד אחרי זמן הגשם, ומטר וגשם בארתי הבדלם (התו"ה בחקתי סי' ג') שגשם הוא הטבעי ומטר הוא ההשגחיי, ר"ל שגם בעת מלקוש יתן מטר ע"י תפלה, וגם יעשה חזיזים הם העננים העוצרים בתוכם אדים אשיים המסבבים הברק והרעם, ויתן מטר גשם, שאל גשם הטבעי יוסיף מטר ההשגחיי. בין להם, היינו לצורך הכלל, ובין לאיש אחד וגם לעשב אחד בשדה: