פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת־זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תּוֹעֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּגְבַר דְּיִשְׁכּוֹב יָת דְּכוּרָא מִשְׁכְּבֵי אִתָּא תּוֹעֵיבָא עֲבַדוּ תַּרְוֵיהוֹן אִתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן קַטְלָא חַיָּיבִין׃
ירושלמי (יונתן):
וּגְבַר דִי יְשַׁמֵשׁ עִם דְכוּרָא תַּשְׁמִישִׁין דְאִיתָא תּוֹעֵיבְתָּא עָבָדוּ תְּרֵיהוֹן אִיתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן בְּאַטְלוּת אַבְנִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משכבי אשה" - (סנהדרין נה) מכניס כמכחול בשפופרת

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


הוספה:[יא] "ואיש"-- להוציא את הקטן.

"אשר ישכב את זכר"-- אף הקטן במשמע.

"משכבי אשה"-- מגיד הכתוב ששתי משכבות באשה. ר' ישמעאל אומר, הרי זה בא ללמד ונמצא למד.

"מות יומתו"-- בסקילה.  אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות שבתורה?... תלמוד לומר "דמיהם בם" ולהלן (ויקרא כ, כז) הוא אומר "דמיהם בם". מה "דמיהם בם" האמור להלן-- בסקילה, אף כאן בסקילה.

עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר (ויקרא יח, כב) "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה".  אין לי אלא אזהרה לשוכב. אזהרה לנשכב מנין? תלמוד לומר (דברים כג, יח) "לא יהיה קדש מבני ישראל". ואומר (מלכים א יד, כד) "וגם קדש היה בארץ". רבי עקיבא אומר, "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה"-- קרי ביה "תשכב".

ר' חנינא בר אידי אומר, משכב זכר והבהמה היו בכלל כל העריות והרי הכתוב מוציאן מכללן וקראן "תועבה" לומר לך מה אלו ערוה שחייבים על זדונה כרת ושגגתה חטאת ועליה גלו כנענים אף כל ערוה שחייבים על זדונה ועל שגגתה חטאת ועליו גלו כנענים.

<< · מ"ג ויקרא · כ · יג · >>