מ"ג ויקרא כ יב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת כַּלָּתוֹ מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם תֶּבֶל עָשׂוּ דְּמֵיהֶם בָּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־כַּלָּת֔וֹ מ֥וֹת יוּמְת֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם תֶּ֥בֶל עָשׂ֖וּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּגְבַר דְּיִשְׁכּוֹב יָת כַּלְּתֵיהּ אִתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן תַּרְוֵיהוֹן תָּבְלָא עֲבַדוּ קַטְלָא חַיָּיבִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּגְבַר דִי יְשַׁמֵשׁ עִם כַּלָתֵיהּ אִיתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן תְּרֵיהוֹן תִּבְלָא עָבָדוּ קְטָלָא חַיָיבִין בְּאַטְלוּת אַבְנִין: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרק י (עריכה)
הוספה:[י] "ואיש אשר ישכב את כלתו...תבל עשו"-- על שם שתיבל את החוט. "תבל עשו"-- על שם שחיתו את החטא.
"מות יומתו"-- בסקילה. אתה אומר בסקילה או באחת מכל מיתות האמורות בתורה? תלמוד לומר "דמיהם בם" ונאמר להלן (ויקרא כ, כז) "דמיהם בם". מה "דמיהם בם" האמורים להלן-- בסקילה, אף "דמיהם בם" האמורים כאן בסקילה.
עונש שמענו אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר (ויקרא יח, טו) "ערות כלתך לא תגלה". אי "כלתך", אפילו שפחה? אפילו נכרית? תלמוד לומר "אשת בנך הוא"-- לא אמרתי אלא באשה שיש לה אישות עם בנך, יצאו השפחה והנכרית שאין להם אישות עם בנך.