מ"ג ויקרא כז לג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֧א יְבַקֵּ֛ר בֵּֽין־ט֥וֹב לָרַ֖ע וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ וְאִם־הָמֵ֣ר יְמִירֶ֔נּוּ וְהָֽיָה־ה֧וּא וּתְמוּרָת֛וֹ יִֽהְיֶה־קֹּ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
לָא יְבַקַּר בֵּין טָב לְבִישׁ וְלָא יְחַלְּפִנֵּיהּ וְאִם חַלָּפָא יְחַלְּפִנֵּיהּ וִיהֵי הוּא וְחִלּוּפֵיהּ יְהֵי קוּדְשָׁא לָא יִתְפְּרֵיק׃
ירושלמי (יונתן):
לָא יְפַשְׁפֵשׁ בֵּין טַב לְבִישׁ וְלָא יְפַרְגִינֵיהּ וְאִין מִפְרוֹג יְפַרְגִינֵיהּ וִיהֵי הוּא וּפֵירוּגֵיהּ יְהֵי קוּדְשָׁא לָא יִתְפְּרוֹק:
ירושלמי (קטעים):
לָא יְפַשְׁפֵּשׁ בֵּין טַב לְבִּישׁ וְלָא יַפְרֵג יָתֵיה וְאִם פְּרָגָא יִפְרַג יָתֵיה וּיֶהֱוֵי הוּא וּפֵּירוּגֵיה יֶהֱוֵי קוּדְּשָׁא וְלָא יִתְפְּרֵג:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא יבקר וגו'" - לפי שנאמר (שם יב) וכל מבחר נדריכם יכול יהא בורר ומוציא את היפה ת"ל לא יבקר בין טוב לרע בין תם בין בעל מום חלה עליו קדושה ולא שיקריב בעל מום אלא יאכל בתורת מעשר ואסור ליגזז וליעבד חסלת ספר ויקרא

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לֹא יְבַקֵּר וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם" (דברים יב,יא); יָכוֹל יְהֵא בּוֹרֵר וּמוֹצִיא אֶת הַיָּפֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לְרָע; בֵּין תָּם בֵּין בַּעַל מוּם – חָלָה עָלָיו קְדֻשָּׁה. וְלֹא שֶׁיַקְרִיב בַּעַל מוּם, אֶלָּא יֵאָכֵל בְּתוֹרַת מַעֲשֵׂר, וְאָסוּר לִגָּזֵז וְלֵעָבֵד.

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


[ד] מתוך שנאמר (דברים יב, יא) "וכל מבחר נדריכם", יכול יהיה מרגל ומוציא את היפה? תלמוד לומר "לא יבקר בין טוב לרע".

"ולא ימירנו ואם המר ימירנו"-- הא אם המר סופג את הארבעים.

'אם ימירנו'-- לרבות את האשה.  "ואם המר ימירנו"-- לרבות את היורש.

"וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל":   בבכור הוא אומר (במדבר יח, יז) "לא תפדה", נמכר הוא. ובמעשר הוא אומר "לא יגאל" ואינו נמכר; לא חי ולא שחוט, לא תם ולא בעל מום.

<< · מ"ג ויקרא · כז · לג · >>