רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כז

(ב) כִּי יַפְלִא – יַפְרִישׁ בְּפִיו.
בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת – לִתֵּן עֵרֶךְ נַפְשׁוֹ, לוֹמַר: עֵרֶךְ דָּבָר שֶׁנַּפְשׁוֹ תְּלוּיָה בּוֹ עָלַי.

(ג) וְהָיָה עֶרְכְּךָ וְגוֹמֵר – אֵין 'עֵרֶךְ' זֶה לְשׁוֹן 'דָּמִים', אֶלָּא בֵּין שֶׁהוּא יָקָר בֵּין שֶׁהוּא זוֹל, כְּפִי שָׁנָיו הוּא הָעֵרֶךְ הַקָּצוּב עָלָיו בְּפָרָשָׁה זוֹ.
עֶרְכְּךָ – כְּמוֹ 'עֵרֶךְ'; וְכֵפֶל הַכָּפִי"ן, לֹא יָדַעְתִּי מֵאֵיזֶה לָשׁוֹן הוּא.

(ה) וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים – לֹא שֶׁיְּהֵא הַנּוֹדֵר קָטָן, שֶׁאֵין בְּדִבְרֵי קָטָן כְּלוּם; אֶלָּא גָּדוֹל שֶׁאָמַר: עֵרֶךְ קָטָן זֶה, שֶׁהוּא בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים, עָלַי.

(ז) וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְגוֹמֵר – כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִימֵי הַזִּקְנָה, הָאִשָּׁה קְרוֹבָה לְהֵחָשֵׁב כָּאִישׁ; לְפִיכָךְ הָאִישׁ פּוֹחֵת בְּהִזְדַּקְּנוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ בְּעֶרְכּוֹ, וְהָאִשָּׁה אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת אֶלָּא שְׁלִישׁ בְּעֶרְכָּהּ. דְּאָמְרִי אִינְשֵׁי: סָבָא בְּבֵיתָא, פָּחָא בְּבֵיתָא; סַבְתָּא בְּבֵיתָא, סִימָא בְּבֵיתָא וְסִימָנָא טָבָא בְּבֵיתָא (ערכין י"ט ע"א).

(ח) וְאִם מָךְ הוּא – שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לִתֵּן הָעֵרֶךְ הַזֶּה.
וְהֶעֱמִידוֹ – לַנֶּעֱרָךְ לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְיַעֲרִיכֶנּוּ לְפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ שֶׁל מַעֲרִיךְ.
עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג – לְפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יְסַדְּרֶנּוּ, וְיַשְׁאִיר לוֹ כְּדֵי חַיָּיו: מִטָּה, כַּר וָכֶסֶת, וּכְלֵי אֻמָּנוּת; אִם הָיָה חַמָּר, מַשְׁאִיר לוֹ חֲמוֹרוֹ.

(ט) כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ – אָמַר: רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה, דְּבָרָיו קַיָּמִין, וְתִמָּכֵר לְצָרְכֵי עוֹלָה; וְדָמֶיהָ חֻלִּין, חוּץ מִדְּמֵי אוֹתוֹ הָאֵבָר.

(י) טוֹב בְּרָע – תָּם בְּבַעַל מוּם.
אוֹ רַע בְּטוֹב – וְכָל שֶׁכֵּן טוֹב בְּטוֹב וְרָע בְּרָע.

(יא) וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה – בְּבַעֲלַת מוּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא טְמֵאָה לְהַקְרָבָה; וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁאֵין קָדָשִׁים תְּמִימִים יוֹצְאִין לְחֻלִּין בְּפִדְיוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן הוּמְמוּ.

(יב) כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה – לִשְׁאָר כָּל אָדָם הַבָּא לִקְנוֹתָהּ מִיַּד הֶקְדֵּשׁ.

(יג) וְאִם גָּאֹל יִגְאָלֶנָּה – בַּבְּעָלִים הֶחֱמִיר הַכָּתוּב לְהוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְכֵן בְּמַקְדִּישׁ בַּיִת, וְכֵן בְּמַקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה, וְכֵן בְּפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, הַבְּעָלִים מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ, וְלֹא שְׁאָר כָּל אָדָם.

(טז) וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ – וְלֹא כְּפִי שָׁוְיָהּ; אַחַת שָׂדֶה טוֹבָה וְאַחַת שָׂדֶה רָעָה, פִּדְיוֹן הֶקְדֵּשָׁן שָׁוֶה, בֵּית כּוֹר שְׂעוֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, כָּךְ גְּזֵרַת הַכָּתוּב. וְהוּא שֶׁבָּא לְגָאֳלָהּ בִּתְחִלַּת הַיּוֹבֵל. וְאִם בָּא לְגָאֳלָהּ בְּאֶמְצָעוֹ, נוֹתֵן לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן, סֶלַע וּפוּנְדְּיוֹן לְשָׁנָה; לְפִי שֶׁאֵינָהּ הֶקְדֵּשׁ אֶלָּא לְמִנְיַן שְׁנֵי הַיּוֹבֵל, שֶׁאִם נִגְאֲלָה – הֲרֵי טוֹב; וְאִם לָאו, הַגִּזְבָּר מוֹכְרָהּ בַּדָּמִים הַלָּלוּ לְאַחֵר, וְעוֹמֶדֶת בְּיַד הַלּוֹקֵחַ עַד הַיּוֹבֵל, כִּשְׁאָר כָּל הַשָּׂדוֹת הַמְּכוּרוֹת. וּכְשֶׁהִיא יוֹצְאָה מִיָּדוֹ, חוֹזֶרֶת לַכֹּהֲנִים שֶׁל אוֹתוֹ מִשְׁמָר שֶׁהַיּוֹבֵל פּוֹגֵעַ בּוֹ וּמִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶם. זֶהוּ הַמִּשְׁפָּט הָאָמוּר בְּמַקְדִּישׁ שָׂדֶה. וְעַכְשָׁו אֲפָרְשֶׁנּוּ עַל סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת.

(יז) אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ וְגוֹמֵר – אִם מִשֶּׁעָבְרָה שְׁנַת הַיּוֹבֵל, מִיָּד הִקְדִּישָׁהּ, וּבָא לְגָאֳלָהּ מִיָּד.
כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם – כָּעֵרֶךְ הַזֶּה הָאָמוּר יִהְיֶה, חֲמִשִּׁים כֶּסֶף יִתֵּן.

(יח) וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ – וְכֵן אִם הִקְדִּישָׁהּ מִשְּׁנַת הַיּוֹבֵל, וְנִשְׁתָּהָה בְּיַד גִּזְבָּר, וּבָא זֶה לְגָאֳלָהּ אַחַר הַיּוֹבֵל.
וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת – כְּפִי חֶשְׁבּוֹן. כֵּיצַד? הֲרֵי קָצַב דָּמֶיהָ שֶׁל אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שָׁנִים, חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל. הֲרֵי שֶׁקֶל לְכָל שָׁנָה, וְשֶׁקֶל יָתֵר בֵּין כֻּלָּן, וְהַשֶּׁקֶל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה פּוּנְדְּיוֹנִין, הֲרֵי סֶלַע וּפוּנְדְיוֹן לְשָׁנָה. אֶלָּא שֶׁחָסֵר פּוּנְדְיוֹן אֶחָד לַכֻלָּן, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאוֹתוֹ פּוּנְדְּיוֹן – קַלְבּוֹן לִפְרוֹטְרוֹט; וְהַבָּא לִגְאֹל, יִתֵּן סֶלַע וּפוּנְדְּיוֹן לְכָל שָׁנָה לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל.
וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ – מִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁמִּשְּׁנַת הַיּוֹבֵל עַד שְׁנַת הַפִּדְיוֹן.

(יט) וְאִם גָּאֹל יִגְאַל – הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ, יוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל הַקִּצְבָה הַזֹּאת.

(כ) וְאִם לֹא יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה – הַמַּקְדִּישׁ.
וְאִם מָכַר – הַגִּזְבָּר.
אֶת הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר, לֹא יִגָּאֵל עוֹד – לָשׁוּב לְיָד הַמַּקְדִּישׁ.

(כא) וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל – מִיַּד הַלּוֹקְחוֹ מִן הַגִּזְבָּר, כְּדֶרֶךְ שְׁאָר שָׁדוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִיָּד לוֹקְחֵיהֶם בַּיּוֹבֵל.
קֹדֶשׁ לַה' – לֹא שֶׁיָּשׁוּב לְהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת לְיַד הַגִּזְבָּר, אֶלָּא כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם הַנָּתוּן לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה" (במדבר יח,יד); אַף זוֹ תִּתְחַלֵּק בַּיּוֹבֵל לַכֹּהֲנִים שֶׁל אוֹתוֹ מִשְׁמָר שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל פּוֹגֵעַ בּוֹ.

(כב) וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ וְגוֹמֵר – חִלּוּק יֵשׁ בֵּין שְׂדֵה מִקְנָה לִשְׂדֵה אֲחֻזָּה; שֶׁשְּׂדֵה מִקְנָה לֹא תִּתְחַלֵּק לַכֹּהֲנִים בַּיוֹבֵל, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְדִּישָׁהּ אֶלָּא עַד הַיּוֹבֵל, שֶׁהֲרֵי בַּיּוֹבֵל הָיְתָה עֲתִידָה לָצֵאת מִיָּדוֹ וְלָשׁוּב לַבְּעָלִים; לְפִיכָךְ אִם בָּא לְגָאֳלָהּ, יִגְאַל בַּדָּמִים הַלָּלוּ הַקְּצוּבִים לִשְׂדֵה אֲחֻזָּה. וְאִם לֹא יִגְאַל, וְיִמְכְּרֶנָּה גִּזְבָּר לְאַחֵר, אוֹ אִם לֹא יִגְאַל הוּא, בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ, אוֹתוֹ שֶׁהִקְדִּישָׁהּ. וּפֶן תֹּאמַר: לַאֲשֶׁר קָנָהוּ הַלּוֹקֵחַ הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מֵאִתּוֹ, וְזֶהוּ הַגִּזְבָּר? לְכָךְ הֻצְרָךְ לוֹמַר: "לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ" (פסוק כד) מִירוּשַׁת אָבוֹת, וְזֶהוּ בְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמְּכָרוּהָ לַמַּקְדִּישׁ.

(כה) וְכָל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ – כָּל עֶרְכְּךָ שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁקָלִים, יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
עֶשְׂרִים גֵּרָה – עֶשְׂרִים מָעוֹת. כָּךְ הָיוּ מִתְחִלָּה, וּלְאַחַר מִכָּאן הוֹסִיפוּ שְׁתוּת וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: שֵׁשׁ מָעָה כֶּסֶף דִּינָר, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מָעוֹת לְסֶלַע.

(כו) לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ – לְשֵׁם קָרְבָּן אַחֵר, לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

(כז) וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וְגוֹמֵר – אֵין הַמִּקְרָא הַזֶּה מוּסָב עַל הַבְּכוֹר, שֶׁאֵין לוֹמַר בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה: "וּפָדָה בְּעֶרְכֶּךָ". וַחֲמוֹר אֵין זֶה, שֶׁהֲרֵי אֵין פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר אֶלָּא טָלֶה, וְהוּא מַתָּנָה לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ לַהֶקְדֵּשׁ. אֶלָּא הַכָּתוּב מוּסָב עַל הַהֶקְדֵּשׁ, שֶׁהַכָּתוּב שֶׁלְּמַעְלָה (פסוק יא) דִבֵּר בְּפִדְיוֹן בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁהוּמְמָה, וְכָאן דִּבֵּר בְּמַקְדִּישׁ בְּהֵמָה טְמֵאָה לְבֶדֶק הַבַּיִת.
וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ – כְּפִי מַה שֶּׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן.
וְאִם לֹא יִגָּאֵל – עַל יְדֵי בְּעָלִים.
וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ – לַאֲחֵרִים.

(כח) אַךְ כָּל חֵרֶם וְגוֹמֵר – נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּדָּבָר. יֵשׁ אוֹמְרִים: סְתָם חֲרָמִים לַהֶקְדֵּשׁ, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה" (במדבר יח,יד), בְּחֶרְמֵי כֹּהֲנִים, שֶׁפֵּרֵשׁ וְאָמַר: "הֲרֵי זֶה חֵרֶם לַכֹּהֵן"; וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ: סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים.
לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל – אֶלָּא יִנָּתֵן לַכֹּהֵן. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים, מְפָרֵשׁ מִקְרָא זֶה בִּסְתָם חֲרָמִים; וְהָאוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, מְפָרֵשׁ מִקְרָא זֶה בְּחֶרְמֵי כֹּהֲנִים. שֶׁהַכֹּל מוֹדִים שֶׁחֶרְמֵי כֹּהֲנִים אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְיַד כֹּהֵן, וְחֶרְמֵי גָּבוֹהַּ נִפְדִּים.
כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא – הָאוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, מֵבִיא רְאָיָה מִכָּאן; וְהָאוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים, מְפָרֵשׁ כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה', לְלַמֵּד שֶׁחֶרְמֵי כֹּהֲנִים חָלִים עַל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְעַל קָדָשִׁים קַלִּים, וְנוֹתֵן לַכֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁשָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין (כ"ח ע"ב): אִם נֵדֶר – נוֹתֵן דְּמֵיהֶם; וְאִם נְדָבָה – נוֹתֵן אֶת טוֹבָתָהּ.
מֵאָדָם – כְּגוֹן שֶׁהֶחֱרִים עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים.

(כט) כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם וְגוֹמֵר – הַיּוֹצֵא לֵהָרֵג וְאָמַר אֶחָד: עֶרְכּוֹ עָלַי, לֹא אָמַר כְּלוּם.
מוֹת יוּמָת – הֲרֵי הוֹלֵךְ לָמוּת, לְפִיכָךְ לֹא יִפָּדֶה אֵין לוֹ לֹא דָּמִים וְלֹא עֵרֶךְ.

(ל) וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ – בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
מִזֶּרַע הָאָרֶץ – דָּגָן.
מִפְּרִי הָעֵץ – תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.
לַה' הוּא – קְנָאוֹ ה', וּמִשֻּׁלְחָנוֹ צִוָּה לְךָ לַעֲלוֹת וּלְאָכְלוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעֲשַׂר דְּגָנְךָ תִּירוֹשְׁךָ" וְגוֹמֵר (דברים יד,כג).

(לא) מִמַּעַשְׂרוֹ – וְלֹא מִמַּעְשַׂר חֲבֵרוֹ; הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׁר שֶׁל חֲבֵרוֹ אֵין מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וּמַה הִיא גְּאֻלָּתוֹ? כְּדֵי לְהַתִּירוֹ בַּאֲכִילָה בְּכָל מָקוֹם. וְהַמָּעוֹת יַעֲלֶה וְיֹאכַל בִּירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתָּ בְּכֶסֶף" וְגוֹמֵר (דברים יד,כד).

(לב) תַּחַת הַשָּׁבֶט – כְּשֶׁבָּא לְעַשְּׂרָן, מוֹצִיאָן בַּפֶּתַח זֶה אַחַר זֶה, וְהָעֲשִׂירִי מַכֶּה בְּשֵׁבֶט צָבוּעַ בְּסִקְרָא, לִהְיוֹת נִכָּר שֶׁהוּא מַעֲשֵׂר, כֵּן עוֹשֶׂה [לַגְּדָיִים] לַטְּלָאִים וְלָעֲגָלִים שֶׁל כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה.
יִהְיֶה קֹּדֶשׁ – לִקְרַב לַמִּזְבֵּחַ דָּמוֹ וְאֵמוּרָיו, וְהַבָּשָׂר נֶאֱכַל לַבְּעָלִים; שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְנָה עִם שְׁאָר מַתָּנוֹת כְּהֻנָּה, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁיְּהֵא נִתָּן לַכֹּהֲנִים.

(לג) לֹא יְבַקֵּר וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם" (דברים יב,יא); יָכוֹל יְהֵא בּוֹרֵר וּמוֹצִיא אֶת הַיָּפֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לְרָע; בֵּין תָּם בֵּין בַּעַל מוּם – חָלָה עָלָיו קְדֻשָּׁה. וְלֹא שֶׁיַקְרִיב בַּעַל מוּם, אֶלָּא יֵאָכֵל בְּתוֹרַת מַעֲשֵׂר, וְאָסוּר לִגָּזֵז וְלֵעָבֵד.

הערותעריכה