רש"י על ויקרא כז
<< · רש"י על ויקרא · כז
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ה
פסוק ז
פסוק ח
"והעמידו" - לנערך לפני הכהן ויעריכנו לפי השגת ידו של מעריך
"על פי אשר תשיג" - לפי מה שיש לו יסדרנו וישאיר לו כדי חייו מטה כר וכסת וכלי אומנות אם היה חמר משאיר לו חמורופסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
"וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות" - כפי חשבון כיצד הרי קצב דמיה של ארבעים ותשע שנים חמשים שקל הרי שקל לכל שנה ושקל יתר על כולן והשקל ארבעים ושמנה פנדיונין הרי סלע ופונדיון לשנה אלא שחסר פונדיון אחד לכולן ואמרו רבותינו שאותו פונדיון קלבון לפרוטרוט והבא לגאול יתן סלע ופונדיון לכל שנה לשנים הנותרות עד שנת היובל
"ונגרע מערכך" - מנין השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיוןפסוק יט
פסוק כ
"ואם מכר" - הגזבר
"את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד" - לשוב ביד המקדישפסוק כא
פסוק כב
פסוק כה
פסוק כו
פסוק כז
"ופדה בערכך" - כפי מה שיעריכנה הכהן
"ואם לא יגאל" - ע"י בעלים (ת"כ)
"ונמכר בערכך" - לאחריםפסוק כח
"לא ימכר ולא יגאל" - אלא ינתן לכהן לדברי האומר סתם חרמים לכהנים מפרש מקרא זה בסתם חרמים והאומר סתם חרמים לבדק הבית מפרש מקרא זה בחרמי כהנים (ערכין כח) שהכל מודים שחרמי כהנים אין להם פדיון עד שיבואו ליד כהן וחרמי גבוה נפדים
"כל חרם קדש קדשים הוא" - האומר סתם חרמים לבדק הבית מביא ראיה מכאן והאומר סתם חרמים לכהנים מפרש כל חרם קדש קדשים הוא לה' ללמד שחרמי כהנים חלים על קדשי קדשים ועל קדשים קלים ונותן לכהן כמו ששנינו במסכת ערכין אם נדר נותן דמיהם ואם נדבה נותן את טובתה
"מאדם" - (ערכין כח) כגון שהחרים עבדיו ושפחותיו הכנעניםפסוק כט
פסוק ל
"מזרע הארץ" - דגן
"מפרי העץ" - תירוש ויצהר
"לה' הוא" - קנאו השם ומשולחנו צוה לך לעלות ולאכול בירושלים כמו שנאמר (דברים יד) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך וגו'פסוק לא
פסוק לב
פסוק לג
<< · רש"י על ויקרא · כז