פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ אוֹ בְאָדָם אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ לְכֹל טֻמְאָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אוֹ־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִגַּ֔ע בְּכׇל־שֶׁ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא־ל֑וֹ א֤וֹ בְאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא־ל֔וֹ לְכֹ֖ל טֻמְאָתֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אוֹ גְּבַר דְּיִקְרַב בְּכָל רִחְשָׁא דְּיִסְתָּאַב לֵיהּ אוֹ בַאֲנָשָׁא דְּיִסְתָּאַב לֵיהּ לְכֹל סְאוֹבְתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
אוֹ גְבַר דִי יִקְרַב בְּכָל רִחְשָׁא דְיִסְתְּאַב לֵיהּ אוֹ בְאֵינָשָׁא דְמִית דְיִסְתְּאַב לֵיהּ וּלְכָל סְאוּבְתֵּיהּ בְּחַיוֹי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בכל שרץ אשר יטמא לו" - בשיעור הראוי לטמא בכעדשה (ת"כ)

"או באדם" - במת

"אשר יטמא לו" - כשיעורו לטמא וזהו כזית

"לכל טומאתו" - לרבות נוגע בזב וזבה נדה ויולדת

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ד] "אשר יגע בכל שרץ"-- אין לי אלא השרץ. מנין לרבות את הנבלה? תלמוד לומר "או באדם".

"אשר יטמא לו"-- לרבות את השיעורים: (ויקרא ה, ג) "אדם"-- זה המת.   "טומאת אדם"-- זה טמא מת.   "טומאתו"-- לרבות זבים וזבות נדות ויולדות. אין לי אלא ימי חומרן, ימי קולן מנין? תלמוד לומר "לכל טומאתו".   "אשר יטמא"-- לרבות בועל נדה.   "לו"-- לרבות בולע נבלת עוף הטהור.

<< · מ"ג ויקרא · כב · ה · >>