רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כב

(ב) וְיִנָּזְרוּ – אֵין נְזִירָה אֶלָּא פְּרִישָׁה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְיִנָּזֵר מֵאַחֲרַי" (יחזקאל יד,ז), "נָזֹרוּ אָחוֹר" (ישעיהו א,ד), יִפְרְשׁוּ מִן הַקֳּדָשִׁים בִּימֵי טֻמְאָתָן.
וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי, וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי – סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, "אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי".
אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי – לְרַבּוֹת קָדְשֵׁי כֹּהֲנִים עַצְמָן.

(ג) כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב – אֵין קְרִיבָה זוֹ אֶלָּא אֲכִילָה; וְכֵן מָצִינוּ שֶׁנֶּאֶמְרָה אַזְהָרַת אֲכִילַת קָדָשִׁים בְּטֻמְאָה בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה: "בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע" (ויקרא יב,ד) , אַזְהָרָה לָאוֹכֵל. וּלְמָדוּהָ רַבּוֹתֵינוּ מִגְּזֵרָה שָׁוָה. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁחַיָּב עַל הַנְּגִיעָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר כָּרֵת עַל הָאֲכִילָה בְּצַו אֶת אַהֲרֹן (ויקרא ז,כ-כא), שְׁתֵּי כָּרֵתוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ; וְאִם עַל הַנְּגִיעָה חַיָּב, לֹא הֻצְרַךְ לְחַיְּבוֹ עַל הָאֲכִילָה. וְכֵן נִדְרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: וְכִי יֵשׁ נוֹגֵעַ חַיָּב? אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יִקְרַב? מִשֶּׁיִכְשַׁר לִקָּרֵב; שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם טֻמְאָה, אֶלָּא אִם כֵּן קָרְבוּ מַתִּירָיו. וְאִם תֹּאמַר: שָׁלֹשׁ כָּרֵתוֹת בְּטֻמְאַת כֹּהֲנִים לָמָּה? כְּבָר נִדְרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת: אַחַת לִכְלָל וְאַחַת לִפְרָט וְכוּלֵּי (דף ז' ע"א).
וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו – וְטֻמְאַת הָאָדָם עָלָיו. יָכוֹל בַּבָּשָׂר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְטֻמְאָתוֹ שֶׁל בָּשָׂר עָלָיו, וּבְטָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא הַכָּתוּב מְדַבֵּר? הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל" (ויקרא ז,יט); אֶלָּא עַל כָּרְחָךְ מִמַּשְׁמָעוֹ אַתָּה לָמֵד, בְּמִי שֶׁטֻּמְאָתוֹ פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְזֶהוּ הָאָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרָה בִּטְבִילָה.
וְנִכְרְתָה וְגוֹמֵר – יָכוֹל מִצַּד זֶה לְצַד זֶה, יִכָּרֵת מִמְּקוֹמוֹ וְיִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲנִי ה', בְּכָל מָקוֹם אֲנִי.

(ד) מִזֶּרַע אַהֲרֹן – אֵין לִי אֶלָּא זַרְעוֹ, גּוּפוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהוּא צָרוּעַ. שֶׁיָּכוֹל, הוֹאִיל וּמַקְרִיב אוֹנֵן, יַקְרִיב צָרוּעַ וָזָב? תַּלְמוּד לוֹמַר וְהוּא.
עַד אֲשֶׁר יִטְהָר – בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא טְבִילָה? נֶאֱמַר כָּאן: וְטָהֵר, וְנֶאֱמַר לְמַטָּה: "וְטָהֵר", "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר" (פסוק ז); מַה לְּהַלָּן בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, אַף כָּאן בִּיאַת שֶׁמֶשׁ.
בְּכָל טְמֵא נֶפֶשׁ – בְּמִי שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת.

(ה) בְּכָל שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ – בַּשִּׁעוּר הָרָאוּי לְטַמֵּא, בְּכַעֲדָשָׁה.
אוֹ בְאָדָם – בְּמֵת.
אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ – כְּשִׁיעוּרוֹ לְטַמֵּא, וְזֶהוּ כַּזַּיִת.
לְכֹל טֻמְאָתוֹ – לְרַבּוֹת נוֹגֵעַ בְּזָב וְזָבָה, נִדָּה וְיוֹלֶדֶת, וּבִמְצֹרָע.

(ו) נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ – בְּאֶחָד מִן הַטְּמֵאִים הַלָּלוּ.

(ז) וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים – נִדְרָשׁ בִּיבָמוֹת (ע"ד ע"ב) בִּתְרוּמָה, שֶׁמֻּתָּר לְאָכְלָהּ בְּהֶעֱרֵב הַשֶּׁמֶשׁ.
מִן הַקֳּדָשִׁים – וְלֹא כָּל הַקֳּדָשִׁים.

(ח) נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ – לְעִנְיָן הַטֻּמְאָה הִזְהִיר כָּאן, שֶׁאִם אָכַל נִבְלַת עוֹף טָהוֹר, שֶׁאֵין לָהּ טֻמְאַת מַגָּע וּמַשָּׂא, אֶלָּא טֻמְאַת אֲכִילָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה, אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים. וְצָרִיךְ לוֹמַר וּטְרֵפָה, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ טְרֵפָה, יָצָא נִבְלַת עוֹף טָמֵא, שֶׁאֵין בְּמִינוֹ טְרֵפָה.

(ט) וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי – מִלֶּאֱכֹל תְּרוּמָה בְּטֻמְאַת הַגּוּף.
וּמֵתוּ בוֹ – לָמַדְנוּ שֶׁהִיא בְּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.

(י) לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ – בִּתְרוּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכָּל הָעִנְיָן דִּבֵּר בָּהּ.
תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר – תּוֹשָׁבוֹ שֶׁל כֹּהֵן וּשְׂכִירוֹ. לְפִיכָךְ תּוֹשַׁב זֶה נָקוּד פַּתָּח, לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק. וְאֵיזֶהוּ תּוֹשָׁב? זֶה נִרְצָע, שֶׁהוּא קָנוּי לוֹ עַד הַיּוֹבֵל. וְאֵיזֶהוּ שָׂכִיר? זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים, שֶׁיּוֹצֵא בְּשֵׁשׁ; בָּא הַכָּתוּב וְלִמֶּדְךָ כָּאן, שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָנוּי לַאֲדוֹנָיו לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתוֹ.

(יא) וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ – עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁקָּנוּי לְגוּפוֹ.
וִילִיד בֵּיתוֹ – אֵלּוּ בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת. וְאֵשֶׁת כֹּהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה, שֶׁאַף הִיא קִנְיַן כָּסְפּוֹ. וְעוֹד לָמֵד מִמִּקְרָא אַחֵר: "כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ" וְגוֹמֵר (במדבר יח,יג), בְּסִפְרֵי.

(יב) לְאִישׁ זָר – לְלֵוִי וּלְיִשְׂרָאֵל.

(יג) אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה – מִן הָאִישׁ הַזָּר.
וְזֶרַע אֵין לָהּ – מִמֶּנּוּ.
וְשָׁבָה – הָא אִם יֵשׁ לָהּ זֶרַע מִמֶּנּוּ, אֲסוּרָה בִּתְרוּמָה כָּל זְמַן שֶׁהַזֶּרַעַ קַיָּם.
וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹנֵן שֶׁמֻּתָּר בִּתְרוּמָה; זָרוּת אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא אֲנִינוּת.

(יד) כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ – תְּרוּמָה.
וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ – דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ, שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵעַ לוֹ מָעוֹת, אֶלָּא פֵּרוֹת שֶׁל חֻלִּין, וְהֵן נַעֲשִׁין תְּרוּמָה.

(טו) וְלֹא יְחַלְּלוּ וְגוֹמֵר – לְהַאֲכִילָם לְזָרִים.

(טז) וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם – אֶת עַצְמָם יִטְעֲנוּ עָוֹן בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם, שֶׁהֻבְדְּלוּ לְשֵׁם תְּרוּמָה וְקָדְשׁוּ וְנֶאֶסְרוּ עֲלֵיהֶם. וְאֻנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם: "בְּמֵיכָלְהוֹן בְּסוֹאֲבָא" [=בְּאָכְלָם בְּטֻמְאָה], שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ תִּרְגְּמוֹ כֵּן.
וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם – זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה אִתִּים שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ בַּתוֹרָה, שֶׁמְּדַבְּרִים בָּאָדָם עַצְמוֹ. וְכֵן: "בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ" (במדבר ו,יג), הוּא יָבִיא אֶת עַצְמוֹ. וְכֵן: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְא" (דברים לד ו), הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ, כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי.

(יח) נִדְרֵיהֶם – הֲרֵי עָלַי.
נִדְבוֹתָם – הֲרֵי זוֹ.

(יט) לִרְצֹֽנְכֶם – הָבִיאוּ דָּבָר הָרָאוּי לְרַצּוֹת אֶתְכֶם לְפָנַי, שֶׁיְּהֵא לָכֶם לְרָצוֹן, אפיימינ"ט [apeiement = פיוס] בְּלַעַז. וְאֵיזֶהוּ הָרָאוּי לְרָצוֹן? תָּמִים זָכָר, בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים. אֲבָל בְּעוֹלַת הָעוֹף אֵין צָרִיךְ תַּמּוּת וְזַכְרוּת, וְאֵינוֹ נִפְסָל בְּמוּם, אֶלָּא בְּחֶסְרוֹן אֵבָר.

(כא) לְפַלֵּא נֶדֶר – לְהַפְרִישׁ בְּדִבּוּרוֹ.

(כב) עַוֶּרֶת – שֵׁם דָּבָר שֶׁל מוּם עִוָּרוֹן בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ מוּם שֶׁל עִוֶּרֶת.
אוֹ שָׁבוּר – לֹא יִהְיֶה.
חָרוּץ – רִיס שֶׁל עַיִן שֶׁנִּסְדַּק אוֹ שֶׁנִּפְגַּם, וְכֵן שְׂפָתוֹ שֶׁנִּסְדְּקָה אוֹ נִפְגְּמָה.
יַבֶּלֶת – וירוא"ה [werue = יבלת] בְּלַעַז.
גָרָב – מִין חֲזָזִית, וְכֵן יַלֶּפֶת. וּלְשׁוֹן יַלֶּפֶת, כְּמוֹ "וַיִּלָּפֵת שִׁמְשׁוֹן" (שופטים טז,כט), שֶׁאֲחוּזָה בּוֹ עַד יוֹם מִיתָה, שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה.
לֹא תַקְרִיבוּ – שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, לְהַזְהִיר עַל הַקְדָּשָׁתָן, וְעַל שְׁחִיטָתָן, וְעַל זְרִיקַת דָּמָן.
וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ – אַזְהָרַת הַקְטָרָתָן.

(כג) שָׂרוּעַ – אֵבָר גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ.
וְקָלוּט – פַּרְסוֹתָיו קְלוּטוֹת.
נְדָבָה תַּעֲשֶׂה – לְבֶדֶק הַבַּיִת.
וּלְנֵדֶר – לַמִּזְבֵּחַ.
לֹא יֵרָצֶה – אֵיזֶה הֶקְדֵּשׁ בָּא לְרַצּוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הֶקְדֵּשׁ הַמִּזְבֵּחַ.

(כד) וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת – בַּבֵּיצִים אוֹ בַּגִּיד.
מָעוּךְ – בֵּיצָיו מְעוּכִין בַּיָּד.
כָּתוּת – כְּתוּשִׁים יוֹתֵר מִמָּעוּךְ.
נָתוּק – תְּלוּשִׁין בַּיָּד עַד שֶׁנִּפְסְקוּ חוּטִים שֶׁתְּלוּיִים בָּהֶן, אֲבָל נְתוּנִים הֵם בְּתוֹךְ הַכִּיס, וְהַכִּיס לֹא נִתְלַשׁ.
וְכָרוּת – כְּרוּתִין בַּכְּלִי, וְעוֹדָן בַּכִּיס.
וּמָעוּךְ – תַּרְגּוּמוֹ "וְדִי מְרִיס" [לפנינו: "וְדִמְרִיס"], זֶה לְשׁוֹנוֹ בַּאֲרַמִּית, לְשׁוֹן כְּתִישָׁה.
וְכָתוּת – תַּרְגּוּמוֹ "וְדִי רְסִיס" [לפנינו: "וְדִרְסִיס"], כְּמוֹ: "הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים" (עמוס ו,יא), בְּקִיעוֹת דַּקּוֹת, וְכֵן: "קָנֶה הַמְּרֻסָּס" (שבת פ' ע"ב).
וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ – דָּבָר זֶה, לְסָרֵס שׁוּם בְּהֵמָה וְחַיָּה, וַאֲפִלּוּ טְמֵאָה. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּאַרְצְכֶם, לְרַבּוֹת כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצְכֶם. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: לֹא נִצְטַוּוּ עַל הַסֵּרוּס אֶלָּא בָּאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי סֵרוּס חוֹבַת הַגּוּף הוּא, וְכָל חוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

(כה) וּמִיַּד בֶּן נֵכָר – נָכְרִי שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן בְּיַד כֹּהֵן לְהַקְרִיבוֹ לַשָּׁמַיִם, לֹא תַּקְרִיבוּ לוֹ בַּעַל מוּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֶסְרוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְקָרְבַּן בְּנֵי נֹחַ אֶלָּא אִם כֵּן מְחֻסְּרֵי אֵבֶר, זֹאת נוֹהֶגֶת בַּבָּמָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת; אֲבָל עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַּמִּשְׁכָּן – לֹא תַּקְרִיבוּהָ. אֲבָל תְּמִימָה – תְּקַבְּלוּ מֵהֶם; לְכָךְ נֶאֱמַר לְמַעְלָה: "אִישׁ אִישׁ" (פסוק יח), לְרַבּוֹת אֶת הַנָּכְרִים, שֶׁנּוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל.
מָשְׁחָתָם – חֲבוּלְהוֹן.
לֹא יֵרָצוּ לָכֶם – לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

(כז) כִּי יִוָּלֵד – פְּרָט לְיוֹצֵא דֹּפֶן.

(כח) אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ – נוֹהֵג בִּנְקֵבָה, שֶׁאָסוּר לִשְׁחֹט הָאֵם וְהַבֵּן אוֹ הַבַּת; וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּזְכָרִים, וּמֻתָּר לִשְׁחֹט הָאָב וְהַבֵּן, אוֹ הָאָב וְהַבַּת.
אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ – אַף בְּנוֹ וְאוֹתוֹ בְּמַשְׁמָע.

(כט) לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ – תְּחִלַּת זְבִיחַתְכֶם, הִזָּהֲרוּ שֶׁתְּהֵא לְרָצוֹן לָכֶם; וּמַהוּ הָרָצוֹן? בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל. לֹא בָּא לְהַזְהִיר אֶלָּא שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה עַל מְנָת כֵּן: אַל תִּשְׁחָטוּהוּ עַל מְנַת לְאָכְלוֹ לְמָחָר, שֶׁאִם תַּחְשְׁבוּ בּוֹ מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל, לֹא יְהֵא לָכֶם לְרָצוֹן. דָּבָר אַחֵר: לִרְצֹנְכֶם, לְדַעְתְּכֶם; מִכָּאן לַמִּתְעַסֵּק שֶׁפָּסוּל בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּרַט בַּנֶּאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים, חָזַר וּפֵרֵט בְּנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, שֶׁתְּהֵא זְבִיחָתָן עַל מְנַת לְאָכְלָן בִּזְמַנָּן.

(ל) בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל – לֹא בָּא לְהַזְהִיר אֶלָּא שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה עַל מְנָת כֵּן; שֶׁאִם לִקְבֹּעַ לוֹ זְמַן אֲכִילָה, כְּבָר כָּתוּב: "וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו" וְגוֹמֵר (ויקרא ז,טו).
אֲנִי ה' – דַּע מִי גָּזַר עַל הַדָּבָר, וְאַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ.

(לא) וּשְׁמַרְתֶּם – זוֹ הַמִּשְׁנָה.
וַעֲשִׂיתֶם – זֶה הַמַּעֲשֶׂה.

(לב) וְלֹא תְחַלְּלוּ – לַעֲבֹר עַל דְּבָרַי מְזִידִין. מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תְחַלְּלוּ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְנִקְדַּשְׁתִּי? מְסֹר עַצְמְךָ וְקַדֵּשׁ שְׁמִי. יָכוֹל בְּיָחִיד? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁהוּא מוֹסֵר עַצְמוֹ, יִמְסֹר עַצְמוֹ עַל מְנָת לָמוּת; שֶׁכָּל הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ עַל מְנָת הַנֵּס, אֵין עוֹשִׁין לוֹ נֵס. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁלֹּא מָסְרוּ עַצְמָן עַל מְנָת הַנֵּס, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֵן לֹא, יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָךְ לָא אִיתַנָא פָלְחִין" וְגוֹמֵר (דניאל ג,יח); מַצִּיל וְלֹא מַצִּיל, יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ וְגוֹמֵר.

(לג) הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם – עַל מְנָת כֵּן.
אֲנִי ה' – נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר.

הערותעריכה